בתוך כ-90 דקות בלבד הסתיים אתמול (שלישי) הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד חוק הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות, בהרכב מורחב של תשעה שופטים. הדיון, שהתקיים בהיעדר נציג ממשלה, התאפיין באווירה חד-צדדית לחלוטין כאשר הן הייעוץ המשפטי לממשלה והן הייעוץ המשפטי לכנסת המליצו יחד על ביטולו של החוק.
ההחלטה החריגה של הממשלה שלא לשלוח נציג להגן על החוק נבעה מהנחיית יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהבהיר כי "מראש יודעים את התוצאה" וכי "אסור להיות שותף בהצגה". כך נותר קולו הבודד של עורך דין חרדי שביקש להשמיע את עמדת הציבור לאחר שנשלח ע"י ארגון "אמת ליעקב".
"אין ברירה, המסקנה היא בטלות החוק"
במהלך הדיון עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים, המייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, טען בנחרצות נגד החוק שהממשלה עצמה העבירה. "מדובר בחוק פסול ופוגעני", הבהיר הלמן. "זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה. החוק הזה בכלל לא עבר קריאה ראשונה – ולכן זה לא חוק".
הלמן הוסיף ותקף את משמעות החוק בעת הזו: "אם החוק הזה ימשיך, משתמטים שנעצרו כבר – ההליך נגדם ייפסק רטרואקטיבית. זה לא מוסרי בזמן מלחמה, כשלאנשי המילואים מאריכים את השירות. לעשות דבר כזה בזמן מלחמה – זה לא מוסרי. יש מלחמה עכשיו, לצבא חסרים 12 אלף חיילים".
השופטת יעל וילנר הקשתה על הדגש שהושם על המלחמה: "אתה מקדיש חלק נכבד מהטיעון לכך שאנחנו במלחמה. מה זה משנה? בזמן שאין מלחמה, זו לא אפליה? בזמן שלום, זו לא אפליה?". השופט נעם סולברג תהה האם העובדה שמדובר בהוראת שעה מוגבלת בזמן לא צריכה להשפיע על היקף הביקורת, אך הלמן השיב נחרצות: "חוק שקובע הפליה באכיפה פלילית לא יכול להתקיים גם שבוע".
"מה עושים כשהכנסת לא מגנה על החוק?"
דרמה נוספת התחוללה סביב עמדת נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד יצחק ברט, כאשר השופטים מתחו ביקורת על כך שלא כלל שורה תחתונה ברורה בעמדתו. השופט עופר גרוסקופף הקשה: "מה התוצאה לשיטתכם מהפגמים שהסברת עליהם? חסרה שורה תחתונה". ברט ניסה להתחמק: "אנחנו לא מבקשים סעד, אנחנו המשיבים".
השופטת וילנר לא הסתפקה בכך: "מה המסקנה?". השופט גרוסקופף חזר ושאל: "מה המסקנה? בטלות החוק?". לבסוף נאלץ ברט להודות: "המסקנה היא בטלות החוק, אין ברירה. נראה לי שזה ברור, כנראה שאין ברירה".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ העלתה שאלה עקרונית: "סעיף 17 אומר שהכנסת רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו של החוק. אתם לא מגנים על החוק. מה עושים במצב שבו הכנסת לא מגנה על חוק?". ברט הסביר כי מדובר ב"סיטואציה ייחודית וחריגה מאוד" שבה הייעוץ המשפטי של הכנסת טוען נגד חוק שנחקק בניגוד לחוק יסוד ולתקנון הכנסת.
הקול החרדי הבודד והתקפה מהשופטים
בתום טיעוני העותרים והמשיבים, נעמד להגן על החוק עו"ד נתן רוזנבלט, שאינו נמנה עם המשיבים הרשמיים אך ביקש לדבר כעורך דין חרדי מטעם ארגון 'אמת ליעקב' כדי להשמיע את קולו של הפרט. "אני לא מייצג את הפוליטיקאים החרדים כאן כי הם בחרו שלא להיות פה", הבהיר רוזנבלט. "אני מייצג את הפרט החרדי שהקים את יד שרה, ועזר מציון, שיודע שיש מלחמה ויודע שצריכים אותו, ויודע שפיקוח נפש דוחה את מצוות התורה. אבל האדם החרדי לא מתגייס כי התורה אוסרת עליו, כל עוד העניינים לא מוסדרים, כל עוד גדולי ישראל לא התירו להתגייס – אסור להתגייס".
דברים אלו עוררו סערה באולם. השופט דוד מינץ הגיב בתדהמה: "אני לא מאמין למה שאני שומע. יש איסור תורני להתגייס?!". כאשר רוזנבלט אישר, מינץ תקף: "זה כשלעצמו נתון למחלוקת. אדוני מדבר באופן מגזרי. מה זה הדבר הזה?!". רוזנבלט השיב: "האם כבודו רוצה שנפעל נגד הרבנים?".
עו"ד רוזנבלט הוסיף וטען על קיפוח ממושך של החרדים בבית המשפט: "אני יכול להעיד כאן באופן אישי. חלק מהשופטים מכירים אותי כבר, הייתי בבית המשפט עשרות פעמים. חרדים מופלים כאן בכל מיני עניינים, אין ספק שהם מופלים. מעולם, אפילו לא פעם אחת, לא קיבלנו פסק דין מבג"ץ לטובת החרדים. מעולם לא קיבלנו סעד מבג"ץ". השופט אלכס שטיין השיב בציניות: "אם תתפנה לקרוא קצת פסקי דין מהעבר, אתה כנראה תחשוב אחרת".
עם תום הדיון, הודיע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי פסק הדין יינתן בקרוב. נוכח העמדה האחידה של העותרים, היועצת המשפטית לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת, הציפייה במערכת המשפטית היא כי שופטי בג"ץ יורו על ביטולו של החוק.
0 תגובות