ועדת החוקה השלימה היום (רביעי) את הכנת החוק להעמדתם לדין של מחבלי הטבח בשבעה באוקטובר. החוק יועלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ביום פתיחת מושב הקיץ, ב-11 במאי הקרוב.
הצעת החוק, שקודמה בשיתוף פעולה בין שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, נועדה להסדיר את המסגרת המשפטית המורכבת לניהול משפטיהם של מאות המחבלים שנתפסו במהלך המלחמה.
בית דין מיוחד בסמכויות נרחבות
על פי ההצעה, תוקם ערכאה שיפוטית מיוחדת בראשות שופט מחוזי בדימוס. לבית הדין תוענק סמכות נרחבת לדון בעבירות חמורות ביותר, בהן השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, סיוע לאויב במלחמה ועבירות טרור.
החוק קובע במפורש כי בית הדין יהיה רשאי לגזור עונש מוות על המחבלים. מדובר בצעד חריג במערכת המשפט הישראלית, המשקף את חומרת הזוועות שבוצעו בשבעה באוקטובר.
איסור שחרור בעסקאות עתידיות
אחד הסעיפים הדרמטיים ביותר בחוק נוגע לעתידם של המחבלים: נקבע כי נאשם או מורשע תחת חוק זה לא יוכל להיכלל בעתיד בהחלטות על שחרור מחבלים במסגרת משא ומתן מדיני או עסקאות חילופים.
הסעיף נועד למנוע מצב שבו מחבלים שביצעו את הטבח הנורא ישוחררו במסגרת עסקאות עתידיות, כפי שקרה בעבר עם מחבלים שהורשעו בפשעים חמורים.
ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה
במסגרת החוק תוקם ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שרי הביטחון, המשפטים והחוץ לקביעת מדיניות ההעמדה לדין. הוועדה תהיה אחראית על התיאום בין הגופים השונים ועל קביעת סדרי העדיפויות בהעמדה לדין.
כמו כן, נוכח היקף הזוועות והמורכבות הראייתית, החוק יתיר לבית הדין לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות הרגילים כדי להבטיח את בירור האמת, וזאת תוך שמירה על הגינות ההליך.
הדיונים יהיו פומביים, ישודרו באתר אינטרנט ייעודי ויישמרו בארכיון המדינה. צעד זה נועד להבטיח שקיפות מלאה ולאפשר לציבור לעקוב אחר ההליכים המשפטיים נגד מבצעי הטבח.
0 תגובות