במהלך דיון שהתקיים היום (יום שני) בבית המשפט העליון, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על העתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק אונר"א. השופטים הבהירו כי העותרים לא הציגו תשתית משפטית ועובדתית המצביעה על פגיעה בזכויות, ובסיום הדיון המליצו לעותרים למשוך את העתירה מרצונם.
השופט עופר גרוסקופף פתח את הדיון בשאלות יסוד לגבי הבסיס המשפטי של העתירה: "חוקי היסוד מגינים על זכויות האדם. מה הטענה, היכן הפגיעה בזכויות? היכן הכנסת חרגה מסמכותה?".
סוהאד בשארה, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון עדאלה, השיבה כי החוק משפיע על אוכלוסייה הנמצאת בתנאים קשים. "אנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה שהוא בתנאים הכי קשים. גם לאזרח בירושלים, גם בגדה המערבית וגם בעזה. הם מקבלים 70 שנה רשת ביטחון סוציאלית מאונר"א", כך טענה.
השופט גרוסקופף דרש ראיות קונקרטיות לפגיעה הנטענת: "אם גברתי אומרת שיש פה פגיעה בפועל באוכלוסייה, גבירתי צריכה להביא ראיות. אין בתצהירים שהגשתם שום דבר שיכול לבסס פגיעה בפועל, ואם אין ראיות אז על מה אנחנו אמורים לדון?".
השופט הוסיף והעיר כי בעתירה לא הוצג אפילו אדם בודד אחד שטען שמצבו הורע מאז הפסקת פעילות אונר"א.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ שאלה מהו המקור המשפטי המחייב את מדינת ישראל להמשיך בשיתוף פעולה עם הארגון: "מה בכלל הבסיס המשפטי לחובת המדינה לשתף פעולה עם ארגון מסוים?".
כאשר בשארה השיבה כי אי אפשר להתנתק מהארגון לאחר 70 שנות פעילות, השיבה השופטת: "למה אי אפשר?! מרגע שהמדינה משתפת פעולה עם ארגון הומניטרי מסוים, היא לא יכולה להפסיק?!".
גם השופט יחיאל כשר הצטרף לביקורת על התשתית המשפטית שהוצגה. "אם אין אף תצהיר שהובא אחרי חיקוק החוק, אין כאן אפילו את כרטיס הכניסה בעתירה הזאת. אין התחלה בכלל בתיק הזה", אמר.
בסיום הדיון המליצו שלושת השופטים לארגון עדאלה למשוך את העתירה. בשל מצבה המשפטי החלש של העתירה, השופטים אף לא ראו צורך לשמוע את עמדות המדינה והכנסת כנגדה.
0 תגובות