בית המשפט העליון התיר לפרסום את שמו של סא"ל אריה עמידרור, שכיהן כקצין המודיעין של אוגדת עזה ביום השבעה באוקטובר. ההחלטה להסרת איסור הפרסום ניתנה על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, לאחר מאבק משפטי.
בהחלטתו בחן נשיא בית המשפט מספר שיקולים: היעדר מניעה ביטחונית לפרסום השם, פרסומים שכבר התפרסמו ברשתות החברתיות, והאינטרס הציבורי בנושא. עמית ציין כי גם הקצין עצמו סבר שייתכן שלא יהיה מנוס מפרסום שמו תוך מספר חודשים.
"בהיעדר מניעה ביטחונית לפרסום שמו של המערער; בהתחשב בשלל הפרסומים ברשתות החברתיות; בהתחשב באינטרס הציבורי בפרסום השם; ובהתחשב כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מניעה לפרסום שמו תוך מספר חודשים – אין מקום להותיר על כנו את איסור הפרסום", כתב נשיא בית המשפט בהחלטתו.
מכלול השיקולים שהציג נשיא בית המשפט הוביל למסקנה שאין מקום להשאיר את איסור הפרסום על כנו, ולכן הותר לפרסום כי הקצין ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה ביום השבעה באוקטובר הוא סא"ל עמידרור.
סא"ל אריה עמידרור הוא בנו של יעקב עמידרור, אלוף במילואים בצה"ל שכיהן בעבר כראש המטה לביטחון לאומי וכראש חטיבת המחקר באגף המודיעין. האב שימש גם כמזכיר הצבאי של שר הביטחון.
לפני כשבועיים הודיע צה"ל על התרת התחייבותו לשירות של סגן-אלוף א' ועל סיום שירותו. ההחלטה התקבלה בידי ראש אכ"א, לאחר שבחן את המלצות הוועדה המייעצת ואת חוות דעתו של סגן הרמטכ"ל.
בנובמבר 2025 קבע הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, כי שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית ישירה לאירועי השבעה באוקטובר, וכי יש לנקוט נגדם צעדים פיקודיים. סגן-אלוף א', ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה, נכלל ברשימה, ובהמשך הוחלט לפתוח בהליך לסיום שירותו.
ההליך התעכב במשך מספר חודשים בעקבות טענות שהעלה הקצין ובקשותיו לדחות את כינוס הוועדה בעניינו. במרץ 2026 עתר סא"ל א' לבית המשפט נגד כינוס הוועדה, וההליכים הוקפאו זמנית. במקביל הוצא צו איסור פרסום על פרטי הפרשה, שהוסר כעת בהחלטת נשיא בית המשפט העליון.
0 תגובות