בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית ירושלים על פסק הדין שביטל את הנוהל שבאמצעותו העבירה העירייה במשך 12 שנים עשרות מיליוני שקלים לגופים חיצוניים ללא מכרז. הנשיא יצחק עמית אימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים וקבע כי הנוהל נעדר בסיס חוקי.
ההליך החל בעתירה שהגישו סיעת התעוררות בירושלים ואדיר שוורץ, העומד בראשה, נגד הנוהל למיזמים משותפים. הנוהל אפשר לעירייה, במקרים שבהם צד נוסף משקיע לפחות 50% מעלות המיזם, לקיים התקשרויות חוזיות תוך הסתמכות על פטור ממכרז.
בעתירה נטען כי מסוף שנת 2019 ועד להגשתה בנובמבר 2021 העבירה העירייה בדרך זו לפחות 36 מיליון שקלים.
בין המקבלים העיקריים שצוינו בעתירה נמצא פסטיבל "צמאה" של צעירי חב"ד, שקיבל 2.3 מיליון שקלים. סיום הש"ס ומעמדי סליחות של רשת אל המעיין, השייכת למפלגת ש"ס, קיבלו 1.6 מיליון שקלים.
עוד צוין כי סיום הש"ס של עיריית בני ברק קיבל 500 אלף שקלים, כינוס תנועת הנוער פרחי הדגל בראשות משפחת פרוש קיבל 600 אלף שקלים, וסיום הש"ס של תנועת דגל ירושלים בראשות משפחת פרוש קיבל 500 אלף שקלים.
השופטת דנה כהן-לקח מבית המשפט המחוזי קיבלה את העתירה וביטלה את הנוהל. היא קבעה כי הוא בלתי חוקי, בין היתר משום שהתבסס על תקנות פטור החלות על משרדי הממשלה ולא על רשויות מקומיות.
העירייה ערערה על ההחלטה, אולם הנשיא עמית דחה את הערעור ואימץ את פסק הדין של כהן-לקח.
עמית הדגיש את "המובן מאליו, כי על העירייה לפעול על פי עקרון חוקיות המינהל והיא אינה מוסמכת ליצור חריג או פטור מחובת מכרז בניגוד לדיני המכרזים של הרשויות המקומיות".
לדבריו, "הכרעתו של בית המשפט קמא מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה, כפי שנסקרה בפסק הדין של בית משפט קמא, ולא מצאנו בערעור התמודדות של ממש עם הקביעה כי הנוהל נעדר בסיס חוקי".
בפסק הדין התייחס עמית גם לטענת העירייה כי פעלה תחת "עינו הפקוחה" של משרד הפנים. אלא שלפי פסק הדין, משרד הפנים הכחיש זאת ותמך לאורך הדרך בעמדת העותרים.
עוד צוין כי ביוני 2023 הנחה שר הפנים דאז, משה ארבל, את מנכ"ל משרדו רונן פרץ לבחון מתן פטור ברוח הנוהל של עיריית ירושלים. עם זאת, עמית ציין כי הנחיה זו אינה מעניקה סמכות ליצור את הנוהל וכי התיקון לא בוצע.
השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. עיריית ירושלים חויבה בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקלים.
0 תגובות