בבלי
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִּלְחָצֶנּוּ

הדיל מאחורי הקלעים: כך הצביעו החרדים בחוק המואזין

ש"ס הצביעה בעד והחרדים נעדרו בהסכמה • ציר גפני-טיבי: הבנות מול הערבים לקראת חוק לימוד התורה | הדרמה מאחורי ההצבעה (פוליטי מדיני)

חברי הכנסת החרדים, מנסור עבאס (צילום: יונתן סינדל/Flash90)

מליאת הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, שיזם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). ההצבעה, שהסתיימה ברוב של 50 תומכים מול 36 מתנגדים, חשפה דינמיקה פוליטית מורכבת בין המפלגות החרדיות והערביות - כאשר הדרמה האמיתית התרחשה מאחורי הקלעים.

בעוד סיעת ש"ס הצביעה בעד החוק, כפי שעשתה ביוזמות דומות בעבר, חברי יהדות התורה בחרו להיעדר כליל מאולם המליאה. היעדרות זו אינה מקרית - היא חלק מהבנות מוקדמות שגובשו בין החרדים למפלגות הערביות, בעיקר לקראת ההצבעה הצפויה על חוק יסוד לימוד התורה.

הצעת החוק קובעת כי לא ניתן יהיה להקים או להפעיל מערכת כריזה במסגד ללא היתר מתאים. בנוסף, תינתן לשוטרים סמכות להיכנס למקום שבו מתבצעת לכאורה עבירה כדי להפסיק את הפעלת מערכת הכריזה, ובמקרה של הפרה מתמשכת אף להחרים את הציוד.

עוד נקבע כי הפעלת מערכת כריזה ללא היתר תגרור קנס של 50 אלף שקלים, ואילו הפעלה בניגוד לתנאי ההיתר תגרור קנס של 10,000 שקלים.

ציר גפני-טיבי: הדיל שמאחורי ההצבעה

על פי ההבנות שגובשו, בתמורה לאי-תמיכת החרדים בחוק המואזין - ואף הורדתו מסדר היום בשלבים קודמים - חברי המפלגות הערביות צפויים להיעדר או לקזז את כוחם בהצבעות הרגישות לציבור החרדי. המהלך נועד להפחית את משקלה של האופוזיציה בהצבעות קריטיות.

ההבנות הללו משקפות את הפרגמטיות הפוליטית המאפיינת את הזירה הפרלמנטרית, כאשר כל צד מבקש לקדם את האינטרסים שלו באמצעות הסכמים חוצי-מחנות. יצוין כי בעבר כבר נרקמו קשרים דומים בין חברי כנסת חרדים וערבים בנושאים שונים.

ש"ס: המשכיות מדינית

בסיעת ש"ס הבהירו מראש כי יצביעו בעד החוק, תוך שמירה על עמדה עקבית שהמפלגה נוקטת זה שנים. כבר בשנת 2017 תמכה ש"ס ביוזמות דומות, מתוך תפיסה שהחוק אינו פוגע בחופש הדת אלא מסדיר את נושא הרעש באופן כללי.

הצבעתם של חברי הכנסת מש"ס, לצד תמיכתם של חברי סיעת ישראל ביתנו מהאופוזיציה, עוררה זעם רב בקרב חברי הכנסת של סיעת רע"ם. יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, תקף בחריפות את ההחלטה ואמר: "ההחלטה של ש״ס לתמוך בחוק היא מאכזבת מאוד ומגונה. ציפינו ממפלגה דתית לנהוג ברוח הפסוק 'וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִּלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם'".

תוכן החוק: מנגנון רישוי ואכיפה

הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ צביקה פוגל, קובעת כי לא ניתן יהיה להקים או להפעיל מערכת כריזה במסגד ללא היתר מתאים. בנוסף, תינתן לשוטרים סמכות להיכנס למקום שבו מתבצעת לכאורה עבירה כדי להפסיק את הפעלת מערכת הכריזה, ובמקרה של הפרה מתמשכת אף להחרים את הציוד.

עוד נקבע כי הפעלת מערכת כריזה ללא היתר תגרור קנס של 50 אלף שקלים, ואילו הפעלה בניגוד לתנאי ההיתר תגרור קנס של 10,000 שקלים. הקנסות יועברו לקרן החילוט.

בניגוד להצעות חוק קודמות שהתמקדו בהגבלת שעות הפעלת מערכות כריזה בלבד, הצעת החוק הנוכחית קובעת מנגנון רישוי ופיקוח מסודר, מטילה אחריות אישית ברורה על הגורם המפעיל ומחזקת באופן משמעותי את סמכויות האכיפה והענישה.

ח"כ פוגל והשר בן גביר (נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בן גביר ופוגל: "המשילות מתחילה ברעש"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שתומך בקידום החוק, אמר במליאה: "המשילות מתחילה ברעש. גם ברהט ובפזורה יש אנשים שסובלים מהרעש הזה. במשך שלושים שנה לא חוקקו את החוקים הללו, ואנחנו כאן כדי לשמור על הזכויות ועל המשילות".

יוזם ההצעה, ח"כ צביקה פוגל, הדגיש כי "לא מדובר בסוגיה פוליטית. אין אדם או מוסד הפטורים מחובת השמירה על הסביבה וחוקי הרעש. כשם שאוכפים את החוק על אולמות אירועים ועסקים פרטיים".

הדרך הארוכה לספר החוקים

יצוין כי מדובר בשלב ראשוני בלבד בהליך החקיקה. כדי שהחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, הוא ייאלץ לעבור דיונים ממושכים בוועדות הכנסת וכן שלוש הצבעות נוספות במליאה. בשלב זה, הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה שתכין אותה להמשך הליך החקיקה.

המתנגדים לחוק - בהם נציגי המפלגות הערביות וגורמים במשרד המשפטים - טוענים כי קיימים כבר כלים משפטיים בחוקי הרעש הקיימים, וכי חקיקה ייעודית עלולה לפגוע בחופש הפולחן. מנגד, יוזמי החוק ותומכיו מדגישים כי מטרת החקיקה אינה פגיעה בחופש הדת, אלא הגנה על איכות חייהם של מאות אלפי אזרחים, יהודים וערבים כאחד, הסובלים מעוצמת כריזה גבוהה בשעות המנוחה.

ההצבעה הטרומית מסמנת את תחילת מסע חקיקה שצפוי להיות סוער ומלא במתיחויות פוליטיות, כאשר ההבנות שגובשו בין החרדים לערבים עשויות להשפיע על הצבעות נוספות בכנסת בחודשים הקרובים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות: