היחסים בין ארצות הברית לסעודיה מגיעים לנקודת שפל דרמטית שלא נראתה מזה עשורים. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", המתיחות הגיעה לרמה כה חריפה עד שבוושינגטון בוחנים ברצינות אפשרות לצמצם את הנוכחות הצבאית בסעודיה ולהעביר כוחות לישראל וירדן. המשבר פרץ בעקבות סירובה של ריאד לאפשר לצבא האמריקני להשתמש במרחב האווירי שלה במהלך המלחמה באיראן.
גורמים אמריקניים בכירים מגדירים את הקרע כמשמעותי ביותר מאז פיגועי 11 בספטמבר. השיחות בין הנשיא דונלד טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן תוארו כ"מתוחות וקשות ביותר", כאשר שני הצדדים מאשימים זה את זה בפגיעה בברית האסטרטגית ההיסטורית.
"פרויקט חירות" קרס בגלל סעודיה
המשבר החל עם השקת "פרויקט חירות" - מבצע צבאי שהכריז עליו הנשיא טראמפ לאבטחת נתיבי השיט במצר הורמוז. המבצע ספג מכה קשה כאשר סעודיה סירבה לאפשר שימוש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה, רכיבים שהוגדרו כקריטיים להצלחת המשימה. הממלכה לחצה על הממשל האמריקני להגיע להסדר דיפלומטי עם איראן במקום פעולה צבאית.
בתגובה, וושינגטון איימה לעכב משלוחי טילי יירוט חיוניים שסעודיה זקוקה להם להתגוננות מפני מתקפות איראניות. תחת הלחץ הכבד, חזרה בה ריאד והסירה את ההגבלות, אך הנזק למערכת היחסים כבר נגרם. למעשה, "פרויקט חירות" לא חזר לפעילות מלאה, וכעת חיל הים האמריקני מתאם בחשאי את יציאת ספינות המלחמה מהמפרץ הפרסי.
עלבונות דיפלומטיים והחרמות
המתח גלש גם לזירה הדיפלומטית. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו דילג בהפגנתיות על סעודיה במהלך סבב פגישות אזורי באיחוד האמירויות, כווית ובחריין. בסביבת יורש העצר פירשו זאת כעלבון מכוון, למרות שממשל טראמפ טען כי רוביו שוחח עם עמיתו הסעודי בשולי ועידת מדינות המפרץ.
שבוע קודם לכן, ביטל בן סלמאן במפתיע את השתתפותו בפסגת ה-G7 בצרפת כמחאה על ניהול המלחמה על ידי ארה"ב. בזמן שמנהיגים ערבים אחרים - כמו אמיר קטאר ונשיא מצרים - נכחו באירוע, הסעודים בחרו להישאר בבית ולהעביר מסר ברור של אי שביעות רצון.
האזהרות שהתעלמו מהן
שורשי המשבר נזרעו עוד לפני פרוץ המלחמה. סעודיה ומדינות מפרציות ניהלו מאמצי תיווך והזהירו את וושינגטון כי ניסיון להפיל את המשטר בטהראן יוביל לחניקת מצר הורמוז, לזעזוע בשוקי האנרגיה ולפגיעה קשה בכלכלה האמריקנית. מדינות המפרץ אף הצהירו פומבית שלא יאפשרו שימוש בשטחן למתקפות נגד איראן.
למרות האזהרות, ארה"ב בחרה להצטרף למערכה לצד ישראל. התחזיות השחורות של ריאד התממשו כאשר איראן הגיבה בשיגור מאסיבי של טילים וכטב"מים לעבר תשתיות במדינות המפרץ. לנוכח האיום הישיר, הסעודים שינו זמנית את עמדתם ופתחו את השמיים לכוחות האמריקניים. גורמי מודיעין אף חשפו כי סעודיה נטלה חלק פעיל, מאחורי הקלעים, בתקיפת אתרי שיגור באיראן.
סעודיה מתקרבת לאיראן, האמירויות עוזבת את אופ"ק
המפנה האסטרטגי החל לאחר תקיפות איראניות מדויקות על מתקני אנרגיה בסעודיה, קטאר והאמירויות. מחשש להרס תשתיות הנפט, החליט בן סלמאן לפעול להרגעה דיפלומטית מול איראן. סעודיה ביקשה מארה"ב ללחוץ על האמירויות לנצור את האש, וקראה לוושינגטון להסיר את המצור הימי על נמלי איראן.
הנשיא טראמפ סירב והותיר את הסגר, מה שהוביל להכרזה על "פרויקט חירות" בתחילת מאי. שעות לאחר שבן סלמאן הזהיר כי המהלך מהווה התגרות מסוכנת, שיגרה איראן מטח כבד לעבר ספינות מסחריות ופגעה במתקן העמסת נפט באמירויות - ההסלמה החמורה ביותר מאז הפסקת האש הזמנית באפריל.
החלטת סעודיה לחסום את המרחב האווירי בעיצומו של המבצע הכתה את הממשל בהלם. הצעד עורר זעם בוושינגטון, בירושלים ובאבו דאבי, והעמיק את הקרע בין סעודיה לאיחוד האמירויות. באותם ימים דרמטיים, החליטה האמירויות לפרוש רשמית מארגון אופ"ק, כאיתות על כוונתה להדק קשרים עם ארה"ב וישראל.
מנגד, סעודיה פנתה לנתיב הפוך: היא העמיקה קשרים עם איראן ואף החלה להזרים כוחות צבאיים מפקיסטן, כחלק מברית הגנה חדשה. אף שבסופו של דבר הסירה סעודיה את מגבלות הטיסה בעקבות איומים אמריקניים, "פרויקט חירות" לא חזר לפעילות. כעת, העיניים נשואות לדיונים בוושינגטון: האם ארה"ב אכן תממש את האיום ותהפוך את ישראל לעוגן הצבאי המרכזי שלה באזור.
המשבר מעלה שאלות קשות על עתיד הברית האמריקנית-סעודית ועל מפת הכוחות במזרח התיכון. בעוד השליח האמריקני סטיב וויטקוף מגיע לדוחה לשיחות, ובעוד איראן מתכוננת להלוויה היסטורית של המנהיג העליון, נותרה השאלה: האם המערכת האזורית עומדת בפני שינוי יסודי שיחליש את מעמד סעודיה ויחזק את מעמדה של ישראל כבעלת הברית המרכזית של ארה"ב באזור.
0 תגובות