השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חתם הבוקר (ראשון) באופן רשמי על החוק האוסר שימוש בנוזל ה'בואש', חומרי צבע וגז מדמיע לצורך פיזור הפגנות בשכונות מגורים. החתימה מגיעה חודש וחצי לאחר שהחוק עבר באופן סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, כאשר החתימה עליו עוכבה עד היום בלשכת השר.
החוק החדש מסמן מהפך משמעותי במדיניות פיזור הפרות הסדר של משטרת ישראל, ומביא לסיומו מאבק ממושך שניהלו נציגי הציבור החרדי במישור הפרלמנטרי, המוניציפלי והמשפטי. מעתה, חל איסור מוחלט על הפעלת מכת"זיות בואש, התזת חומרי צבע או שימוש בגז מדמיע בתוך שכונות מגורים.
המאבק הפרלמנטרי: יוזמת 'דגל התורה'
החוק קודם על ידי חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מ'דגל התורה', אשר העלו את מצוקת התושבים אל שולחן הכנסת. חברי הכנסת הבהירו בדיוני הוועדות כי לא ייתכן שאמצעי אגרסיבי ומפיץ צחנה קיצונית יופעל בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה.
הצעת החוק, שיזם במקור חבר הכנסת (לשעבר) אליהו ברוכי מ'יהדות התורה', מסדירה לראשונה את מתווה הפעלת המכת"זית על ידי משטרת ישראל. החוק מתנה את הפעלתה בשימוש במים נקיים בלבד ללא עירוב של חומרי צבע או ריח. כמו כן, החוק מחייב את המשטרה לתעד באופן חזותי כל הפעלה של המכת"זית ושמירת הצילומים למשך שנה אחת לפחות, כאשר התיעוד יונגש לכל אזרח הטוען כי נפגע מהפעלתה.
לאחר הליך חקיקה שנמשך חודשים, עבר החוק לפני כחודש וחצי, אך נכנס לתוקפו המלא רק הבוקר עם חתימתו של השר בן גביר. העיכוב בחתימה עורר תמיהות רבות, בעיקר לאור העובדה שהשר עצמו לכאורה תמך בהצעה למנוע מהמשטרה להשתמש במכת"זיות הבואש.
הזירה המוניציפלית: מאבקו של צחי ברים
מאחורי החוק עומד מאבק שטח עיקש שהוביל בשנה האחרונה סגן ראש עיריית ירושלים, צחי ברים, יחד עם עשרות תושבים ובעלי עסקים בשכונות מקור ברוך, אזור בנייני האומה ועוד. התושבים סבלו מחדירה בלתי פוסקת של נוזל הבואש לחצרות, מרפסות, גני ילדים ובתי מגורים, דבר שהשבית את שגרת החיים למשך ימים ארוכים וגרם לנזקים כלכליים כבדים לחנויות באזור.
לאחר שפניותיו של ברים למשטרה לא הועילו, הוא הגיש יחד עם עשרות תושבים עתירה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין יאיר נהוראי ואיתן להמן. בעתירה הוצגה חוות דעת מדאיגה של מכון הכימיה באוניברסיטה העברית, שקבעה כי הנוזל מכיל חומרים העלולים לגרום לגירוי נשימתי, בחילות ופגיעות רפואיות נוספות, וכי הוא מעולם לא אושר רשמית על ידי משרד הבריאות או המשרד להגנת הסביבה.
הלחץ המשפטי, לצד הצהרת המשטרה לבג"ץ כי היא בוחנת חלופות ומסיימת את ההתקשרות עם היצרן, סללו את הדרך להשלמת החקיקה. עם חתימת החוק הבוקר, מסר סגן ראש העיר צחי ברים: "אחרי שנה של עבודה מאומצת נגד השימוש בבואש וגז מדמיע בלב שכונות מגורים, השגנו את השינוי המתבקש. הכלים האלו פגעו באופן קשה במשפחות ובבעלי עסקים תמימים. אני מברך על חתימת החוק. מדובר בצעד חיוני שמגן על שלום הציבור ושומר על שגרת החיים".
פרופיל של נשק מצחין: מהו ה'בואש'?
נוזל ה'בואש' פותח על ידי יחידת הטכנולוגיה של משטרת ישראל בשיתוף חברת 'אודרטק' והופעל לראשונה בשנת 2008 ביהודה ושומרון. החומר מבוסס על תמיסת שמרים וסודה לשתייה בתנאי חומציות גבוהים המייצרים חומצות אמינו מצחינות במיוחד, שריחן נדבק לגוף ולבגדים ואינו חולף במשך זמן רב.
במשך שנים נעשה בו שימוש רחב בהפגנות במזרח ירושלים, וכן נגד מפגינים חרדים, פעילי ימין ויוצאי אתיופיה. עבור המשטרה, "גאונותו" של האמצעי הייתה בכך שהריח הקיצוני מבריח גם מפגינים נחושים, ומנגד – הריח אינו מצטלם, דבר שמנע פגיעה תדמיתית במשטרה בכלי התקשורת.
ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם שהשתמשה בחומר זה כנגד אזרחיה בתוך שכונות מגורים עירוניות. מרכיבי החומר נשמרו בסודיות, והוא מעולם לא עבר אישור רשמי של רשויות הבריאות או איכות הסביבה. חוות הדעת שהוצגה בבג"ץ חשפה כי החומר עלול לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים, במיוחד לאוכלוסיות רגישות כמו ילדים וקשישים.
מה משתנה מהיום?
בעקבות החוק שנכנס לתוקפו, חל איסור מוחלט על הפעלת מכת"זיות בואש, התזת חומרי צבע או שימוש בגז מדמיע בתוך שכונות מגורים. המשטרה כבר החלה ליישם את המדיניות החדשה ועברה לשימוש במכת"זיות עם מים נקיים בלבד, לצד בחינת אמצעי אכיפה חלופיים ושמירה על בריאות האזרחים התמימים.
החוק מחייב את המשטרה לתעד כל הפעלה של מכת"זית ולשמור את התיעוד למשך שנה לפחות. כל אזרח שיטען כי נפגע מהפעלת המכת"זית יוכל לקבל גישה לתיעוד ולפעול בהליך משפטי כנגד המשטרה במידת הצורך. מדובר בשינוי מהותי שמגביר את השקיפות והאחריות של כוחות הביטחון בטיפול בהפגנות.
יצוין כי בעבר ניסו חברי כנסת רבים לקדם הצעות חוק דומות, ביניהם חבר הכנסת אורי מקלב, אך רק כעת, לאחר מאבק ציבורי ומשפטי עיקש, הצליחה החקיקה לעבור ולהיכנס לתוקף.
0 תגובות