בבלי
תגובה דיפלומטית

אזרבייג'ן נגד ישראל: "עיוות האמת ההיסטורית"

ממשלת אזרבייג'ן הביעה התנגדות נחרצת להחלטת ישראל • "אין תשתית משפטית או מדעית למהלך" | הקריאה לבחינה מחדש של הצעד (פוליטי מדיני)

הרובע הארמני נבזז והרוס לאחר מעשי הטבח ב-1909 (צילום: מאת Bain News Service, publisher. - image)

ממשלת אזרבייג'ן הביעה הבוקר (שני) התנגדות נחרצת להחלטת ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני. בהצהרה רשמית מטעם השלטונות בבאקו נטען כי מדובר בסילוף של העובדות ההיסטוריות הנוגעות לאירועי שנת 1915.

הממשלה האזרית מתחה ביקורת חריפה על הפיכתם של "תהליכים היסטוריים מורכבים לסוגיה של החלטה פוליטית", והדגישה כי לצעד הישראלי אין כל תשתית משפטית או מדעית. התגובה מגיעה ימים ספורים לאחר שממשלת ישראל אישרה פה אחד את הצעת שר החוץ גדעון סער להכרה ברצח העם הארמני, בהחלטה היסטורית שצפויה להחריף את המתיחות עם טורקיה.

אזהרה מפני פגיעה ביציבות האזורית

מעבר למחלוקת על העבר, באזרבייג'ן התריעו מפני ההשלכות המעשיות של המהלך על המציאות בשטח. לפי עמדת הממשלה, יוזמות מעין אלו אינן תורמות לפיוס או לבניית הבנה הדדית בין הצדדים, אלא מעמיקות את השסעים והמחלוקות הקיימות.

בהצהרה הודגש כי צעדים כאלה מחבלים במאמצים הדיפלומטיים להשגת שלום יציב, בטוח ובני קיימא באזור. התגובה האזרית משקפת את הרגישות הגבוהה בסוגיה, במיוחד לאור היחסים המורכבים בין אזרבייג'ן לארמניה.

קריאה לבחינה מחדש של הצעד

לאור דברים אלו, פנתה ממשלת אזרבייג'ן לישראל בקריאה לשקול שוב את ההחלטה שהתקבלה. בסיום ההודעה הובהר כי באקו תמשיך להחזיק בעמדתה הנחרצת והעקבית בסוגיה – עמדה אשר מבוססת, לדבריהם, על שמירת האמת ההיסטורית לצד כיבוד עקרונות המשפט הבינלאומי.

כזכור, רצח העם הארמני בוצע בידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1915-1923. לפי הערכות היסטוריות, נרצחו במהלך התקופה כמיליון וחצי ארמנים בטבח שיטתי שכלל גירוש, רעב מכוון ורצח המוני. טורקיה, היורשת של האימפריה העות'מאנית, מתנגדת בתוקף להגדרה "רצח עם" וטוענה כי מדובר בטרגדיה של מלחמה.

רקע: היחסים הביטחוניים בין ישראל לאזרבייג'ן

התגובה החריפה מגיעה על רקע שיתוף פעולה ביטחוני הדוק בין ישראל לאזרבייג'ן בשנים האחרונות. כפי שדווח בעבר, במהלך המלחמה עם איראן הפעילה ישראל רשת נרחבת של אתרים צבאיים ומודיעיניים חשאיים באזרבייג'ן, סמוך לגבול הצפוני של איראן.

יחידות קומנדו מיוחדות, אנשי יחידה 669 ופעילי המוסד פעלו ממספר מוקדים בדרום אזרבייג'ן, כאשר בנקודה הקרובה ביותר הם היו במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז. הכוחות ביצעו משימות איסוף מודיעין ופעולות רחפנים, מה שהעניק לישראל נקודת תצפית חיונית על צפון איראן.

כעת, ההחלטה הישראלית להכיר ברצח העם הארמני עלולה להשליך על היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות, במיוחד לאור הרגישות האזרית בסוגיה ההיסטורית.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפוליטי מדיני: