עם סגירת רשימות המועמדים לבחירות לכנסת ה-26, פרויקט הנתונים העצמאי "בוחרים ח"כם", שהוקם בידי תומר בר-עוז, הילה גרומן ויאיר ליפסקי-אופז, מציג מיפוי מקיף של 120 המועמדים במקומות הריאליים לפי ממוצע הסקרים האחרונים. הנתונים משרטטים תמונת מצב ברורה המבדילה בין המפלגות הכלליות לנציגויות החרדיות.
בראייה כלל-פרלמנטרית, המשכן צפוי לעבור תחלופה משמעותית: 48% מכלל המועמדים הריאליים הם פנים חדשות, לצד 45% חברי כנסת מכהנים ו-9% חוזרים. לעומת זאת, ביהדות התורה ובש"ס נשמרת יציבות ניכרת של הנבחרים המכהנים.
בעוד שבמשכן הכללי בולטים עורכי דין, הנבחרות החרדיות מציגות עוגן איתן של פעילות ציבורית, שורשים מוניציפליים עמוקים, חיבור למערכות החינוך והחסד ונאמנות מלאה להנהגה הרוחנית.
יהדות התורה: קשר ישיר לקהילות ועשייה מוניציפלית
רשימת יהדות התורה המאוחדת נשענת על מנגנוני הקהילות והניסיון המוניציפלי המוכח. הגיל הממוצע ברשימה עומד על 55, כאשר שלושה נציגים חצו את גיל 60: יצחק גולדקנופף (76), מאיר פרוש (71) ויעקב אשר (61). מנגד, רק נציג אחד מתחת לגיל 45: אליקים שטארק (34).
כמעט כל הנציגים מתגוררים בירושלים ובבני ברק, כאשר הנציג היחיד מהפריפריה הוא יעקב טסלר מאשדוד. חמישה מתוך שמונת המועמדים צמחו בשלטון המקומי: יעקב אשר כיהן כראש עיריית בני ברק וממלא מקום ראש מועצת אלעד; יצחק פינדרוס כיהן כראש עיריית ביתר עילית וממלא מקום ראש עיריית ירושלים; מאיר פרוש שימש כסגן ראש עיריית ירושלים; יצחק גולדקנופף כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים; ויעקב טסלר כחבר מועצת עיריית אשדוד.
הוותק הפרלמנטרי הממוצע ברשימה עומד על 11.6 שנים, בהובלת מאיר פרוש עם 28 שנות ותק בכנסת ויעקב אשר עם 12 שנות ותק. שניים כיהנו בעבר כשרים: גולדקנופף ופרוש.
לצד זאת, הנציגים מביאים ניסיון ניהולי וקהילתי: גולדקנופף ניהל את רשת גני הילדים והמעונות של אגודת ישראל, פינדרוס ניהל את המכון החרדי למחקרי מדיניות, משה רחנטל מנהל את מחלקת החינוך בעיריית בני ברק, יהודה יוספיש עומד בראש ארגון איחוד בני הישיבות, יעקב טסלר שימש כעוזרו של יעקב ליצמן, אליקים שטארק מכהן כיו"ר הוועד הפועל של חסידות בעלזא, ופרוש נמנה עם מייסדי עיתון המבשר.
סדר הנבחרת: במקום הראשון ח"כ יעקב אשר; במקום השני שר הבינוי והשיכון לשעבר יצחק גולדקנופף; במקום השלישי ח"כ יצחק זאב פינדרוס; במקום הרביעי ח"כ מאיר פרוש; במקום החמישי ח"כ יעקב טסלר; במקום השישי משה רחנטל; במקום השביעי יהודה יוספיש; במקום השמיני אליקים שטארק; ובמקום התשיעי סגן ראש עיריית ביתר עילית דודי זלץ.
תנועת ש"ס: עוצמה מיניסטריאלית ושלטון מקומי
תנועת ש"ס מציגה נבחרת של 12 מועמדים, שמשלבת ותק ממשלתי חריג עם עשייה עירונית, חסד וחינוך. מתוך 12 המועמדים, עשרה הם חברי כנסת מכהנים ושניים בלבד הם פנים חדשות: דרור עמוס ויוסף אלנתנוב.
הגיל הממוצע עומד על 54. שלושה נציגים חצו את גיל 60: יואב בן צור (68), אריה דרעי (67) ומשה אבוטבול (61). מנגד, שלושה מתחת לגיל 45: מיכאל מלכיאלי (44), יונתן מישרקי (42) ויוסי טייב (45).
הרשימה כוללת נציגות גיאוגרפית מגוונת: ינון אזולאי באשדוד, דרור עמוס בצפון, משה אבוטבול בבית שמש, חיים ביטון בגבעת זאב, יוסי טייב בקריית יערים, יוסף אלנתנוב בחולון, אוריאל בוסו בבני ברק, ובירושלים דרעי, מלכיאלי, בן צור, מישרקי ומלול.
הרשימה בולטת בעוצמה מיניסטריאלית: ארבעה כיהנו כשרים בממשלה (דרעי, בן צור, ביטון ובוסו), לצד אבוטבול שכיהן כסגן שר. בכנסת מובילים דרעי עם 21 שנות ותק ובן צור עם 12 שנים, כאשר מישרקי מכהן כיו"ר ועדת הבריאות, טייב כיהן כיו"ר ועדת החינוך, ומלול שימש כסגן יו"ר הכנסת.
שישה נציגים צמחו בזירה המוניציפלית: אבוטבול כראש עיריית בית שמש; בוסו כסגן ראש עיריית פתח תקווה; טייב כסגן ראש מועצת קריית יערים; מלכיאלי כחבר מועצת עיריית ירושלים; ביטון כחבר מועצת העיר מגדל העמק; ומישרקי שניהל את סיעת ש"ס בירושלים ושימש כראש לשכת סגני ראש העיר.
בנוסף, שישה נציגים מגיעים עם עשייה בחינוך: בן צור ניהל את מעיין החינוך התורני, ביטון ניהל את רשת בני יוסף, טייב פעל בתחום החינוך וקליטת עולים, אלנתנוב מנהל תלמוד תורה בחולון, בוסו ניהל מוסדות חינוך, ומלכיאלי שימש כר"מ.
בתחומי הרבנות, החסד והמנהל: דרור עמוס ממונה על המועצה הדתית בחיפה ויו"ר עמותת חסד חיים ואמת; יוסף אלנתנוב משמש כרב קהילה ונציג העדה הבוכרית; אבוטבול הקים את בית המדרש ממזרח שמש; אזולאי עמד בראש סניף איחוד הצלה בלכיש; ארז מלול שימש כראש מטה מנכ"ל המשרד לשירותי דת וכיועץ השר; ושניים כיהנו כמנכ"לים בשירות המדינה: דרעי במשרד הפנים ובן צור בחברת המשקם.
סדר הנבחרת: במקום הראשון יו"ר התנועה ח"כ אריה דרעי; במקום השני ח"כ ינון אזולאי; במקום השלישי ח"כ מיכאל מלכיאלי; במקום הרביעי ח"כ יואב בן צור; במקום החמישי ח"כ חיים ביטון; במקום השישי דרור עמוס; במקום השביעי ח"כ משה אבוטבול; במקום השמיני ח"כ אוריאל בוסו; במקום התשיעי ח"כ יוסי טייב; במקום העשירי ח"כ יונתן מישרקי; במקום האחד-עשר יוסף אלנתנוב; ובמקום השנים-עשר ח"כ ארז מלול.
מפילוח כלל 120 המועמדים במקומות הריאליים עולה כי 27 הם עורכי דין, כ-25 מגיעים מעולם החינוך, ו-31 מגיעים מהשלטון המקומי, כולל שישה ראשי ערים ומועצות לשעבר. בגזרת הוותק מובילים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם 35 שנות ותק, מאיר פרוש וישראל כ"ץ עם 28 שנים, ואחריהם אחמד טיבי ואביגדור ליברמן עם 27 שנים.
החשיבות להכיר את הנציגים
מאחורי הפרויקט והפלטפורמה הדיגיטלית עומדים שלושה יזמים: תומר בר-עוז, הילה גרומן ויאיר ליפסקי-אופז, שמסבירים את הצורך בהיכרות עם נבחרי הציבור שמאחורי ראשי המפלגות.
תומר בר-עוז, מקדם מדיניות וממייסדי המיזם, הדגיש את חשיבות השליחות הציבורית של הנבחרים וציין כי חבר כנסת אינו רק נציג של ראש מפלגה אלא שליח של הציבור שבחר בו, ולצד כלים פרלמנטריים נדרשת לגיטימציה שמגיעה מהיכרות מעמיקה של הציבור עם נציגיו.
הילה גרומן, יועצת אסטרטגיה וממייסדות המיזם, התייחסה לנטייה להתמקד בקמפיינים פוליטיים וציינה כי קל יותר לגרום לציבור להצביע נגד מאשר לעצור ולבחון בעד מי מצביעים ומי האנשים שנשלחים לעבוד למען האזרחים, ומכאן החשיבות להכיר את הרקע והאישיות של הנציגים.
עו"ד יאיר ליפסקי-אופז סיכם את המניע שהוביל להקמת המאגר והסביר כי הצורך נולד מהיעדר מקום אחד ברשת שמרכז את כלל המועמדים והנתונים המקצועיים שלהם, דבר שהוביל להקמת פלטפורמה עצמאית שמטרתה לאפשר לכל בוחר לקבל החלטה מושכלת ומבוססת נתונים.
0 תגובות