סערה פרצה בעקבות דבריו של מנכ"ל חברת נת"ע, איתמר בן מאיר, בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת. בן מאיר הצהיר בפומבי כי לדעתו מערכת הרכבות התת-קרקעית העתידית בגוש דן צריכה לפעול גם בימי שישי ושבת. למרות שמיהר לסייג את דבריו והדגיש כי מדובר ב"דעתו האישית" וההכרעה מסורה לדרג הפוליטי, עצם התבטאותו של פקיד בכיר בנושא רגיש זה עוררה ביקורת נוקבת.
בציבור החרדי ובקרב שומרי המסורת נתפסת ההתבטאות כחציית קו אדום ופגיעה בסטטוס קוו. מנכ"ל חברה ממשלתית אמור להתמקד בהיבטים הביצועיים של הפרויקט – חפירת מנהרות והקמת תחנות – ולא לקבוע עמדות בנושאי דת ומדינה השנויים במחלוקת עמוקה. סוגיית שמירת השבת במרחב הציבורי אינה שאלה הנדסית או טכנית, אלא עניין יהודי שמקומו להתברר אך ורק בהתייעצות עם גדולי ישראל.
"הפקקים יחמירו בשנים הקרובות"
בן מאיר הציג את מיזם המטרו כפתרון הבלעדי למשבר התחבורה החריף במדינה, וטען כי סלילת כבישים חדשים לא תצליח להדביק את קצב הגידול של כלי הרכב הפרטיים. בדבריו הגדיר את המצב בכבישים כאחד המשברים הגדולים ביותר במדינת ישראל, אך הפתיע כשביקש לנפץ את האשליות של הנהגים.
"הבשורה הרעה היא שבחמש השנים הקרובות המצב בכבישים יהיה קשה בהרבה, מכיוון שנצטרך לבצע היקף עבודות עצום", מסר המנכ"ל. לדבריו, מטרת המטרו אינה להעלים לחלוטין את עומסי התנועה, אלא לייצר חלופה מהירה ואמינה. הוא אף הוסיף אמירה מעוררת תהייה לפיה "פקקים זה דבר חיובי, המעיד על מטרופולין חי ותוסס".
פרויקט ענק: 109 תחנות ב-24 רשויות
מערכת המטרו המתוכננת צפויה לכלול שלושה קווים מרכזיים: M1 מצפון לדרום, M2 ממזרח למערב, ו-M3 קו חצי טבעתי המקשר ביניהם. הרשת תעבור ב-24 רשויות מקומיות – החל מרעננה וכפר סבא בצפון, דרך בני ברק ומרכז גוש דן, ועד לרחובות ורמלה בדרום, ופתח תקווה במזרח.
הפרויקט כולל חפירה של כ-300 קילומטרים של מנהרות בפועל, 109 תחנות נוסעים ו-7 מתחמי תחבורה משולבים. בן מאיר מתח ביקורת על התנהלות רכבת ישראל כיום, וטען כי הפיכתה לרכבת פרברים עם ריבוי עצירות ותחנות היא "טעות נוראית" שפוגעת ביעילותה.
העלות זינקה ל-180 מיליארד שקלים
הנזק הכלכלי של הגודש בכבישים מוערך בכ-35 מיליארד שקלים בשנה, ולכן במשרד האוצר רואים בפרויקט יעד עליון. עם זאת, התקציב כבר הספיק לזנק באופן משמעותי: מהערכה ראשונית של 150 מיליארד שקלים, העלות הנוכחית – בעקבות הצמדות ושינויים – כבר נושקת ל-180 מיליארד שקלים.
בשל היקף העבודה החריג, נת"ע תצטרך להסתמך על חברות זרות. המנכ"ל דיווח כי לשלב המיון המוקדם ניגשו 20 קבוצות המונות 33 חברות, מתוכן 22 חברות בינלאומיות. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הזהיר לאחרונה כי דחיות בביצוע גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לציבור הישראלי.
אתגרים לוגיסטיים חסרי תקדים
בן מאיר פירט שורה של אתגרי ענק הנדסיים ולוגיסטיים שילוו את הפרויקט בשנים הקרובות. במהלך החפירות יפונו כ-47 מיליון קוב עפר – נפח השווה בגודלו להר מצדה כולו. בנת"ע מקדמים הסכמים עם מחצבות נטושות כדי לקלוט כ-25 מיליון קוב מהחומר שאינו בר-שימוש.
המערכת תדרוש כ-1.25 מיליון רכיבי בטון לדפנות המנהרות. מכיוון שמפעלי הבטון בישראל לא מסוגלים לעמוד בקצב, יידרש גיוס מפעלים חדשים בפריפריה ושינוע של כ-1,200 רכיבים מדי יום. במיזם יופעלו במקביל 24 מכונות כרייה ענקיות, והחפירה תתבצע ישירות מתחת לבנייני מגורים מאוכלסים – דבר המצריך "אפס יכולת טעות" בשל מורכבות הקרקע החולית ומי התהום בגוש דן.
המטרו יצרוך כ-330 מגה-ואט – הספק שחברת החשמל לא יכולה לספק כיום. לשם כך, תיאלץ החברה להקים 6–7 תחנות משנה ואף לבחון הקמת תחנת כוח ייעודית, תהליך האורך כעשור. הפרויקט ידרוש גם הקמת "עיר פועלים" עבור כ-20 אלף עובדים זרים, דבר שצפוי להיתקל בהתנגדויות קשות מצד הרשויות המקומיות.
הרכבות יחלו לנוע רק ב-2037
לדברי המנכ"ל, הציבור יתחיל לראות את מכונות הכרייה בשטח רק לקראת סוף שנת 2028 או תחילת 2029, והיעד הרשמי להפעלת הרכבות הראשונות נקבע לשנת 2037. "בעולם התשתיות זה מחר בבוקר", הסביר בן מאיר, וציין כי עמידה ביעד תלויה בכך שהממשלה תגדיר את המטרו כפרויקט הלאומי החשוב ביותר של העשור הקרוב.
פגיעה בסטטוס קוו ובאמון הציבור
למרות שבן מאיר הדגיש בדבריו כי ההכרעה בנושא השבת נתונה בידי הדרג הפוליטי, עצם הבחירה של מנכ"ל חברה ממשלתית להצהיר מעל במה פומבית כי "המטרו צריך לעבוד בשישי ובשבת" מעוררת תרעומת רבה ונתפסת כחציית קו אדום.
סוגיית שמירת השבת במרחב הציבורי ובמערכות התחבורה אינה שאלה הנדסית, טכנית או מקצועית שנמצאת תחת סמכותו של דרג פקידותי. מדובר באחד הנושאים הרגישים והעקרוניים ביותר בעיצוב דמותה היהודית של המדינה, מחלוקת ערכית וציבורית שמקומה להתברר אך ורק על ידי הנבחרים ובהתייעצות עם גדולי ישראל.
מנכ"ל נת"ע מופקד על ההיבטים הביצועיים של חפירת המנהרות והקמת התחנות, ולא על קביעת מדיניות בנושאי דת ומדינה. דווקא מכיוון שהוא עומד בראש גוף ממשלתי רשמי שאמור לשרת את כלל חלקי הציבור – ובתוכם מאות אלפי שומרי שבת – היה מצופה ממנו לגלות ממלכתיות, לנהוג באיפוק מוחלט, ולהימנע מנקיטת עמדה בנושא שאינו קשור לתפקידו.
בתקופה האחרונה נרשמות פרצות חוזרות ונשנות בסטטוס קוו של השבת במרחב הציבורי, תוך התעלמות של שרים הדתיים שנמצאים בממשלה. דבריו של בן מאיר מצטרפים למגמה מדאיגה זו ומעוררים חשש כבד מפני המשך שחיקת השבת בישראל.
0 תגובות