לפני שמתחילים: כמה דברים שיעשו את ההבדל
בקליעות שמורכבות מכמה חלקים, כדאי לשקול את הבצק ולחלק אותו לחלקים שווים במשקל. כך הרצועות יתפחו באופן אחיד והחלה תישאר סימטרית.
אם מנסים לגלגל רצועה והיא כל הזמן מתכווצת בחזרה, אין להילחם בה. כדאי לכסות את הבצק ולהמתין 10-15 דקות. אחרי המנוחה יהיה הרבה יותר קל להאריך אותו.
רצועה אחת עבה ואחת דקה עלולות ליצור קליעה לא אחידה. יש לגלגל מהמרכז כלפי חוץ עד לקבלת העובי הרצוי, ולהשתדל ליצור רצועות אחידות.
הבצק עדיין צריך לעבור התפחה נוספת, ולכן אין להדק יותר מדי. קליעה הדוקה מאוד עלולה לאבד את הצורה היפה שלה כשהחלה תופחת.
1. הכי פשוטה: חלת שבלול עגולה
זו כנראה החלה העגולה הקלה ביותר לעיצוב, ולכן היא מקום מצוין להתחיל ממנו. כל מה שצריך הוא רצועת בצק אחת ארוכה.
כך עושים: לוקחים את כל הבצק המיועד לחלה ויוצרים ממנו כדור חלק. מגלגלים בהדרגה לרצועה אחת ארוכה, כאשר כדאי שאחד הקצוות יהיה מעט צר יותר. מתחילים בקצה אחד ומגלגלים את הרצועה סביב עצמה לצורת שבלול, וממשיכים לסובב עד שכמעט כל הרצועה כרוכה סביב המרכז.
חשוב לא לצמצם את הסיבובים בכוח ולהשאיר מעט מקום לבצק לתפוח. משטחים מעט את הקצה האחרון, מכניסים אותו מתחת לחלה וצובטים בעדינות.
הטיפ שיעשה אותה יפה יותר: אין ליצור שבלול צפוף מדי. בהתפחה השנייה המרווחים יצטמצמו והחלה תקבל צורה מלאה וגבוהה יותר.
2. חלת כתר - קליעה קלאסית במראה חגיגי
מי שיודע לקלוע צמה רגילה, כבר יודע להכין את החלה הזאת. הטריק הוא פשוט להפוך את הצמה לטבעת ולגרום לנקודת החיבור להיעלם.
כך עושים: מחלקים את הבצק לשלושה חלקים שווים ומגלגלים כל חלק לרצועה ארוכה ואחידה. מחברים את שלוש הרצועות בקצה אחד וצובטים אותן יחד, וקולעים צמה רגילה: מעבירים לסירוגין את הרצועה החיצונית אל המרכז. ממשיכים עד סוף הרצועות, בלי להדק את הצמה יותר מדי.
מעגלים את הצמה בעדינות לצורת טבעת. פותחים מעט את הקליעה בקצה הראשון, מכניסים לתוכה את הקצה השני וצובטים היטב. מסובבים את אזור החיבור כלפי מטה כדי להסתיר אותו.
מי שרוצה חור ברור במרכז, יכול להניח במרכז הטבעת כלי קטן המתאים לתנור, משומן מבחוץ, כדי שהבצק לא יסגור את הפתח בזמן ההתפחה והאפייה. אחרי האפייה מוציאים אותו בזהירות.
3. חלת פרח - הכי קלה והכי חגיגית
היא נראית מושקעת, אבל אין כאן אפילו קליעה. כל העבודה היא יצירת כדורי בצק וסידור נכון שלהם.
כך עושים: מחלקים את הבצק לחלקים. שומרים חתיכה אחת מעט גדולה יותר למרכז ואת היתר מחלקים לשמונה חלקים שווים. מכדררים את החתיכה הגדולה לכדור חלק ומתוח, וגם את שמונת החלקים הקטנים.
מניחים את הכדור הגדול במרכז תבנית עגולה מרופדת בנייר אפייה, ומסדרים סביבו את הכדורים הקטנים כמו עלי כותרת. משאירים מעט רווח בין הכדורים – בהתפחה הם יגדלו ויתחברו מעצמם.
מתפיחים, מברישים בביצה ומפזרים שומשום, פרג או תוספת אחרת. אופים לפי הוראות מתכון החלה עד לקבלת צבע זהוב עמוק.
מי שרוצה להפוך אותה למרשימה עוד יותר, יכול במקום כדורים רגילים ליצור מכל חתיכת בצק קשר קטן ולסדר את הקשרים סביב המרכז.
ויש לחלה הזאת עוד יתרון: לא חייבים לפרוס אותה בצורה מסודרת. כל אחד יכול לתלוש לעצמו "עלה" מהפרח.
4. חלת קשרים עגולה - נראית מורכבת, אבל פשוטה להכנה
כאן כל חלק בחלה מקבל קליעה קטנה משלו. אחרי ההתפחה כל הקשרים מתחברים לחלה אחת גדולה ומרשימה.
כך עושים: מחלקים את הבצק לשמונה חלקים שווים ומגלגלים כל חלק לרצועה באורך של כ-20-25 ס"מ. לוקחים רצועה אחת ויוצרים ממנה קשר פשוט ורפוי. את הקצה העליון מכניסים בעדינות לתוך מרכז הקשר, ואת הקצה שנותר בתחתית מכניסים מתחת לקשר.
חוזרים על הפעולה עם כל חלקי הבצק, ומסדרים את הקשרים בתבנית עגולה. אפשר לסדר אותם במעגל ולהניח קשר נוסף במרכז, בהתאם לכמות ולגודל. משאירים מעט רווח בין הקשרים – הם יתרחבו בהתפחה ויתחברו.
מתפיחים עד שהבצק נעשה תפוח ואוורירי, מברישים בביצה, מפזרים שומשום או פרג ואופים.
חשוב: אין לצופף את הקשרים כבר בהתחלה. אם אין להם מקום לגדול, הצורה היפה של כל קשר עלולה להיעלם בהתפחה.
5. המרשימה מכולן: חלה עגולה ארוגה מ-4 רצועות
במבט ראשון היא נראית כמו קליעה שצריך ללמוד במשך שעות. בפועל, ברגע שמבינים את העיקרון, חוזרים שוב ושוב על אותה פעולה.
מתחילים מארבע רצועות
מחלקים את הבצק לארבעה חלקים שווים ומגלגלים כל חלק לרצועה ארוכה ואחידה. מניחים שתי רצועות במקביל בכיוון אחד ואת שתי האחרות לרוחב, ואורגים אותן במרכז בשיטת מעל-מתחת, כך שנוצר במרכז ריבוע ארוג קטן.
בסיום השלב הזה צריכים לצאת מהמרכז שמונה קצוות בצק – שניים לכל כיוון.
עכשיו מתחילה הקליעה
מסתכלים על שמונת הקצוות כעל ארבעה זוגות. בכל זוג מעבירים קצה אחד מעל הקצה הסמוך אליו, ומתקדמים באותו כיוון סביב כל החלה. לאחר שהשלמתם סיבוב אחד, משנים כיוון.
שוב מעבירים כל קצה מעל הקצה הסמוך – הפעם בכיוון ההפוך. ממשיכים לסירוגין: סיבוב לכיוון אחד, ואז סיבוב לכיוון השני. זה כל הסוד של הקליעה.
כשהקצוות נעשים קצרים מדי ולא נוח להמשיך, מפסיקים. אין צורך לנסות לקלוע עד הסנטימטר האחרון. מחברים וצובטים את הקצוות שנותרו, ומכניסים אותם בזהירות מתחת לחלה כדי להסתיר אותם. משתמשים בשתי הידיים כדי לעגל בעדינות את החלה ולסדר את הצורה.
גם אם באמצע התהליך החלה נראית קצת מבולגנת – אין למהר לפרק אותה. אחרי שמכניסים את הקצוות מתחת ומסדרים את הכיכר, מתקבלת הצורה העגולה והארוגה.
אל תהרסו את הקליעה בהתפחה
אחרי שסיימו לעצב, צריך לתת לחלה לתפוח שוב. מניחים אותה על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים בעדינות. זמן ההתפחה המדויק תלוי במתכון, בטמפרטורת החדר ובבצק עצמו, ולכן עדיף להסתכל על החלה ולא רק על השעון.
אפשר ללחוץ בעדינות על הבצק באצבע: אם השקע קופץ בחזרה מיד, בדרך כלל הבצק עדיין זקוק לזמן. אם הוא חוזר באיטיות ונשאר סימן קל, החלה מתקרבת למצב המתאים לאפייה.
מברישים בעדינות בביצה, בלי ללחוץ על הבצק, ומפזרים שומשום, פרג או משאירים את החלה חלקה ומבריקה.
אז איזו חלה תכינו?
אם זו הפעם הראשונה – כדאי להתחיל מהשבלול או מחלת הפרח.
מי שרוצה מקסימום רושם במינימום הסתבכות – חלת הקשרים היא הבחירה הנכונה.
למראה קלאסי וחגיגי – חלת הכתר עושה את העבודה.
ומי שרוצה להניח על שולחן החג חלה שתגרום לכולם לשאול "רגע, איך קלעתם את זה?" – כדאי לנסות את החלה העגולה מארבע רצועות.
ואחרי שמבינים את העיקרון, יש סיכוי טוב שהיא תיראה הרבה פחות מפחידה בפעם הבאה.
0 תגובות