יומיים חלפו מאז ראש השנה, אך תושבי בני ברק מוצאים את עצמם גם הבוקר (שלישי) מתמודדים עם מחזה מביש במיוחד: מדרכות קבורות תחת הררי אשפה, קרטונים, גרוטאות ושקיות זבל קרועות שנשפכו ברשות הרבים וחוסמות כליל את תנועת הולכי הרגל. ברחובות העיר כבר מפיצים התושבים בציניות מרירה את משחק ראשי התיבות העונתי, וטוענים כי תפילתם היא ששנת תשפ"ז תתממש כ"תהא שנת פינוי זבל" – משאלה בסיסית ונואשת.
תמונות קשות מהשטח מציגות ערימות פסולת ענקיות החוסמות את הגישה לפתחי בתים, קרטונים ושאריות מזון שנשפכו סביב פחים ירוקים ריקים, וארגזים גדושים בפסולת שהושארו לצד הכבישים, כשהמרחב הציבורי כולו נותר מופקר.
"הפחים אולי ריקים, אבל הרחוב עצמו הפך למזבלה אחת גדולה", מתאר תושב מרכז העיר את המצב בתסכול עמוק. "אי אפשר ללכת על המדרכה בלי לדרוך על זבל או לרדת לכביש ולסכן את הילדים. הקבלנים עברו, לקחו רק את מה שבתוך הפח, והשאירו את כל המסביב זרוק. חצי מהזבל התפזר בגלל הרוח והחתולים".
משפחת כהן, הורים לארבעה פעוטות שנאלצו הבוקר לפלס את דרכם בין ערימות הזבל, מתארת מציאות בלתי נסבלת. "לצאת עם עגלת תאומים זה פשוט בלתי אפשרי", אומרת אם המשפחה. "הייתי צריכה ללכת על הכביש לצד אוטובוסים ומכוניות דוהרות, כי המדרכה חסומה לחלוטין בשקיות ענק. מעבר לסירחון הנורא, יש פה סכנת חיים של ממש לילדים, וזה עוד לפני שמדברים על זבובים, עכברים וחתולים שמתרוצצים בין השקיות".
תושב נוסף מוסיף בכעס בשיחה עם 'בבלי': "העירייה תמיד מתגאה בהיערכות לחגים, אבל המבחן האמיתי הוא יום אחרי. במקום להגביר כוחות, קיבלנו עיר מופקרת. אין שום תירוץ לכך שערימות שקיות זבל וקרטונים מונחות ימים שלמים בחום על יד בתי כנסת וגני ילדים" ותושב אחר טוען כי "ברחוב שלי עוד מעט גם בכביש לא יהיה אפשר לעבור... מטורף מה שהולך פה. לא פינו כלום מהחג".
המראות ברחובות מעידים על כשל תפעולי עמוק, אך עיון במסמכי המכרזים של עיריית בני ברק מעלה תמונה מקוממת אף יותר: האחריות למפגעים הללו מעוגנת בחוזים מפורטים ומחולקת בין שני קבלנים שונים, שעל הנייר חויבו להיערכות חירום מיוחדת בדיוק עבור חגי תשרי.
במכרז האמון על איסוף וסילוק הפסולת והגרוטאות, התחייב קבלן הפינוי לתגבר בחגי תשרי עד 140% מצי המשאיות ומכוח האדם היומי – תגבור שעבורו העירייה אף משלמת לו תוספת מיוחדת של 10% לכל משאית. מעבר לחובת הפינוי בערבי חג ולמחרת החג, המכרז מחייב אותו מפורשות לאסוף את כל השקיות והפסולת ברדיוס של עד ארבעה מטרים סביב הפחים ולטאטא את השטח מיד לאחר הפינוי. במקביל, מכרז נוסף מחייב את קבלן הניקיון והפיקוח לתגבור של עד 100% בכוח האדם לפני ראש השנה, להפעלת מכונות טיאוט במשך 17 שעות ביממה, ולהעמדת צוות חירום משימתי שנדרש להגיע בתוך 30 דקות בלבד מכל קריאה במוקד לטיפול במפגעים דחופים ברחוב.
המחדל צורם שבעתיים לנוכח מנגנון הסנקציות והקנסות המפורט בחוזים, שנועד למנוע בדיוק את המראות שנלכדו במצלמה. על פי המכרזים, הותרת שטח לא נקי ופסולת סביב כלי האצירה גוררת קנסות של מאות שקלים לכל מקרה, אי-השלמת תוכנית פינוי יומית עולה לקבלן 1,500 שקלים ליום לכל רכב, ואי-עמידה במכסות עובדי התגבור בחגים גוררת קנס ייעודי של 500 שקלים ליום לכל עובד חסר. יתרה מזאת, המכרז קובע כי הפרת הנחיות ואי-ביצוע עבודה בתקופות מיוחדות כמו חגים גוררת פיצוי מוגדל ב-50% מהסכום המקורי, כאשר לעירייה עומדת הזכות לקזז סכומים אלו מיידית מהתשלומים החודשיים או לחלט את הערבויות הבנקאיות של הקבלנים.
הפער הבלתי נתפס בין הזנחת הרחובות לבין הניירות מקבל משנה תוקף כשמביטים בספר התקציב של עיריית בני ברק לשנת 2026. תקציב אגף התברואה והניקיון עומד על כ-150 מיליון שקלים (מתוך תקציב עירוני כולל של 2.434 מיליארד שקלים). מתוך סכום זה, 119 מיליון שקלים מיועדים ישירות לפעולות קבלניות ותפעול – כולל 51.6 מיליון שקלים להובלות ופינוי משאיות, 33.46 מיליון שקלים לעבודות ניקיון וטיאוט רחובות, תקציבי עתק להטמנה, ותקציב פיקוח עירוני נפרד של 13.51 מיליון שקלים לצורך בקרה ואכיפה.
למרות תקציבי העתק, מערכי הפיקוח, תוספות התשלום לחגים ומנגנוני הקנסות המחמירים, השטח מדבר בעד עצמו. המציאות העגומה הזו מצטרפת לביקורת הנוקבת שספגה עיריית בני ברק לאחרונה מצד נציבות תלונות הציבור בעקבות התעלמות מפניות תושבים בנושאי תברואה.
מעיריית בני ברק לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
0 תגובות