חזרנו לימים העליזים בהם מה שמטריד את העם היושב בציון הם לא טילים איראנים, אלא גיוס בני הישיבות.
הכתבה אודות אבי האומה אברהם אבינו שלפי דברי חז"ל (הובאו במסכת נדרים דף לב עמוד א), נענש מפני שגייס תלמידי חכמים למלחמת ארבעה מלכים, עוררה רעש עצום מקרב אחינו הציבור הדת"ל.
הבה נמשיך לעסוק במקורות אלו בפרשנות גדולי הדורות.
• • •
אחת התגובות לכותב השורות טענה, כי דברי חז"ל אלו ידועים לכל, והראיה היא - שלמרות זאת בני הישיבות מהציבור הדת"ל מתגייסים בהמוניהם, ואי אפשר לפסוק מדברי אגדה.
נחזור אחורה בזמן, לא לימי האבות, אלא מעט יותר ממאה שנים אחורה, עת פרץ פולמוס תורני לגבי השתתפות תלמידי חכמים במלחמה העולמית הראשונה כמובן לטובת הבריטים ידידם של העם היהודי באותם השנים.
הראי"ה קוק התנגד נחרצות לכך, ובמכתבו אל הד"ר הרץ (מכתב תתי) ציטט הראי"ה קוק את מאמר חז"ל: "מפני מה נענש אסא (חלה את רגליו)? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים" - כלומר, לא פטר אותם מחובת הצבא.
אך הרב קוק הלך רחוק יותר והביא ראיה מדהימה מאברהם אבינו עצמו שציטטנו בכתבה הקודמת. בגמרא במסכת נדרים (לב, א) מובא: "אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים, שנאמר: 'וירק את חניכיו ילידי ביתו'".
המילה "חניכיו" מתפרשת כתלמידי חכמים שהיו מחונכים בתורה ובחכמה בביתו של אברהם, והמילה "וירק" מרמזת על גיוס בכפייה למלחמה. העונש על גיוס תלמידי חכמים היה חמור ביותר - שעבוד עם ישראל במצרים למשך מאות שנים. אם אברהם אבינו, הצדיק הגדול ביותר בדורו, שמניעיו היו טהורים (הצלת לוט מהשבי), נענש בחומרה כזו על גיוס תלמידי חכמים, מה יאמרו אחרים?
כך למעשה הרעיון שלימוד התורה מגן על הקהילה והארץ אינו המצאה חרדית מודרנית - זהו עיקרון הלכתי שמקורו בתלמוד, ושהרב קוק, דמות הרואית של הציונות הדתית, הסכים עליו במלואו. כאשר הציבור הדתי-לאומי דוחה טיעון זה, הוא בעצם דוחה חלק מורשתו הרוחנית של מנהיגו הגדול.
הערה: ענין גיוס בני ישיבות לצבא הבריטי, היה בנוגע לא למערכה על ארץ ישראל אלא לגיוס לטובת הבריטים באופן כללי. ובדבר זה נחלקו לימים במלחמת השחרור בשנת תש"ח (1948) ראשי ישיבת מרכז הרב, הגרי"מ חרל"פ, והרצי"ה קוק, האם אפשר לקשר בין האירועים, ועוד חזון למועד ונרחיב על כך בעתיד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות