כאשר פנה אלי לאחרונה הרב חיים ללוש, ראש כולל תורת חיים בעיה"ק צפת, ראיתי לפני ת"ח שמטרתו להגדיל כח התורה והקדושה ובפיו בקשה לסייע בהעלאת המודעות הציבורית לשיקום אתר מורשת יהודי, מקום קבורתו וישיבתו של רבי משה בן מכיר, בעל הסדר היום (חי בתקופת מרן הב"י והאר"י הקד') שכיום נמצא במצב מחפיר ומוזנח, מצאתי עצמי עומד בפני אתגר חשוב.
הרב ללוש טען שכותב השורות בתור חוקר ארץ ישראל ואיש השפעה ציבורית, חייב לפעול למען שימור המורשת הרוחנית של העם היהודי על אתר יהודי מוזנח כולל מעיין עתיק ומסתורי.
הביקור שערכנו באתר הישיבה והקבר והמעיין הממוקם כקילומטר מדרום לעיר צפת, חשף אתר היסטורי רוחני הנתון להזנחה. האתר, הידוע כיום בשמו הערבי עין אל-זיתון, היה למעשה מרכז יהודי חשוב במשך מאות שנים כפי שמובא בספר שערי ירושלים שרבני צפת ובראשם מרן הבית יוסף היו הולכים כל ערב שבת לקבלת שבת ותפילת ערבית בישיבה הנמצאת בתוך תחום שבת של צפת (לא ידוע כיום אם המקום בתחום העירוב) ואף מרן הב"י למד בה וכתב בה את חיבורו.
לישיבתו קרא "ההסגר" היא הבנין שנמצא סמוך למעיין ובעקבות הפרעות ברחו לצפת וקרא לה ההסגר כי ההתעלות של בן ישיבה תלויה במידת הסתגרותו בין כותלי בית המדרש וכ"כ בפלא יועץ (ערך התבודדות) שעה של לימוד בהתבודדות יכול להשיג כלימוד יום שלם.
90% מאנשי המכירות נכשלים בגלל טעות אחת פשוטה
ומובא שבני הישיבה נהגו בהקפדות יתירות, (ומידי ראש חודש נכנס אחד מהם לשק ונגרר סביב היכל הישיבה כאבל על חורבן בית המקדש ולכפרת עוונות), וכידוע עסקו רבות בזיכוי הרבים ולא רק להסתגר בתוך ד' אמותיהם וכמש"כ בסדר היום על תשעה באב שהמשיח מתעכב רק מהסיבה הזאת וכ"כ במהרח"ו הביאו הכה"ח.
גולת הכותרת שאולי רבים מכירים את המקום בתור ישיבת בעל הסדר היום ולא מודעים כלל שסמוך למעיין נקבר ומצבתו בלי קבר שיש לכל הפחות לקדוש כמותו.
זכיתי בסיור זה לזחול בנקבה העתיקה, ולקול רחשי המים להיזכר בתקופת הוד קדומים שיש למקום. בסוף הנקבה, טבלתי וצללתי במים הקדושים המגיעים לפי המסורת מבית המקדש, תענוג עילאי במיוחד לבין הזמנים.
מקור הקבר מצינו בספר גבעת שאול (משנת תרמ"ד) ציין את מקום קבורתו בתוך מבנה ישיבתו דבתחילה היה שלא במקום הישיבה והמוסלמים הוסיפו והכניסו את הקבר באותו מבנה.
אמנם בספר אבן שוהם (ח"ח עמ' רטז) כתב דמקום קבורתו אצל המעיין בעין זיתים וכן בשפתי צדיקים (עמ' קפז) לחכם סלמאן מוצפי כתב גם כן שקבור סמוך למעיין ולישיבה ובעמ' קפט כתב דמקום מנוחתו בה משמע בישיבה.
ובשו"ת תשובות ישראל (ח"א סי' קט) כתב בארוכה בזה והסיק שלכו"ע הקבר כיום בתוך הישיבה ולכן כתב לאסור לכהנים להיכנס בתוכה ויש לדון בעניין ולהביא את הדברים לגדולי הדור.
מ"מ מכיוון שהוא קבר שבקושי באים אליו הן מפני שאינו מוכר, ושנים הוזנח ואף מצבה שבנו על קברו שברוה זדים והן שנמצא על אם הדרך.
נדגיש את שכתב המהרח"ו בשער הגלגולים שקבר שפחות באים אליו עדיף מקבר שרבים באים אליו כי כך הצדיק לא מחויב להרבה.
המעיין הטבעי הסמוך, הנובע מנקבה טבעית בסלע, אליו ניתן להגיע בנקבה חשוכה בת כמה עשרות מטרים, מהווה מרכיב נוסף של האתר.
הובא בספר שערי ירושלים "קבלה שמקור מבועו של המעיין מירושלים מאבן השתיה דרך מערות מתחת לארץ", (והרחיב בזה בספר אתרים קדושים בא"י לרב ישראל וויס), ומקור לדבר במדרש איכה רבה שבזמן החורבן אפי' הדגים גלו לבבל דרך מי תהום כי כל הנחלים יש בהם חיבור אחד וכן הגה"צ רבי מרדכי גרוס מפנה אנשים שסובלים מבעיות בפרנסה לשתות במוצ"ש ממי המעיין. בסיור במקום זכיתי לטבול במקום במים הקדושים, וההרגשה עילאית.
ובשעה שטבלתי במעין הקדוש, אף עלה בדעתי סגולה, שכל הטובל במקום מובטח לו שיצליח לקום בשעת הבוקר המוקדמת, שהרי המקובל הרב בן מכיר הוא זה שיסד את ברכת "מודה אני לפניך".
ישוב עין זיתון מתועד כאתר מגורים יהודי רצוף החל מהמאה ה-11 ועד למאה ה-18. במאה ה-16 פעלה במקום ישיבה בראשותו של רבי משה בן מכיר, ממקובלי צפת המפורסמים. ישיבה זו הייתה מרכז לימוד תורה וקבלה ושמה הגיע עד לקהילות יהודיות בחוץ לארץ, כפי שמעידות איגרות בבקשת סיוע כספי שנשלחו לקהילות באירופה.
רבי משה בן מכיר, מחבר הספר "סדר היום" - חיבור הלכתי-קבלי חשוב שזכה להדפסות רבות, ומעט מזעיר בשבח ספרו מצינו בשו"ת צבי לצדיק (או"ח סי' יד ד"ה דהנה) כתב על הסדר היום והמחבר ההוא דספר הזה היה איש גאון וגדול ונורא מן הראשונים וכבר קבלו בעלי ומפרשי השו"ע את דבריו באימה.
ומדבריו למדו האחרונים היתר בכתיבת פרשת הקטורת על קלף וזה"ל: "החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בכל עוז בענין הזה ולכתוב כל ענין הקטרת בקלף כשר בכתיבת אשורית ולקרות אותו פעם אחד בבקר ובערב בכוונה גדולה ואני ערב".
רבי משה בן מכיר ניהל את הישיבה משנת שמ"ב (1582) עד שס"ב (1602), אז נאלצה הישיבה לעבור לצפת בעקבות תקיפה של שודדים נוודים.
למעיין בהקדמת ספרו סדר היום שהוא בעצם בא לעשות לאדם סדר משעה שאומר מודה אני עד שקורא ק"ש ושם כתב: "ומובטח אני בנוהג סדר זה ולא ימוש ממנו שיהיה אהוב לשמים ולבריות ויהיה מוצלח בכל מעשיו ומושכל בכל דרכיו ויאריך ימים על האדמה ויראה בנים ובני בנים וחפצי שמים בידיו יצליחו והוא דרך ישרה לבני אדם".
עוד נתון נפלא שהביא עצה לבריאות האדם שכתב: "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה".
ובצאתי מן הקודש מרשמי ההוד בסיור באתר העלה ממצאים מעניינים. המבנה המרכזי, שימש כמסגד בעברו, ולפנים שימש כבית מדרש ישיבת רבי משה בן מכיר.
אני רואה באתר עין זיתון נכס מורשת לא מנוצל. האתר מייצג שכבה חשובה בהיסטוריה היהודית של הגליל העליון, ובפרט בתולדות הקהילה היהודית בצפת. רצף ההתיישבות היהודית במקום, המתועד במקורות היסטוריים מעמיד את האתר בדרגה של חשיבות ארכיאולוגית והיסטורית גבוהה.
נדמה כי המדינה מחמיצה הזדמנות לפתח אתר בעל פוטנציאל חשוב. שיקום האתר והסבתו לישיבה שתמשיך את דרכו של המקובל רבי משה בן מכיר החתום על ברכת "מודה אני לפניך", חשובה ביותר.
תגובות
תגובת מנהל מקרקעי ישראל: "מבדיקת מפקח המשרד אכן מדובר בקרקע בניהול רמ"י. הקרקע אינה מוקצת לאף גורם והינה חלק מהשטחים הפתוחים. אין באחריות או בסמכות רשות מקרקעי ישראל לשפץ או להשמיש מבני דת במרחב הציבורי. המרכז למקומות קדושים / משרד לענייני דת / הרשות המקומית הינם הגורם המוסמך לפנות לרמ"י לקבלת הקרקע לצורך ציבורי.
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "אנו מודים לכתב ישראל שפירא מאתר 'כיכר השבת' על העלאת הנושא החשוב של בית מדרשו של רבי משה בן מכיר. חשוב לנו להבהיר כי המשרד לשירותי דת, באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, פועל לשימור ותחזוקת אתרים קדושים רבים ברחבי הארץ, אך פעולות אלו מבוצעות רק באתרים המוגדרים כ'מקום קדוש' על פי הרשימה הקבועה בחוק.
"לאחר בדיקה, נמסר כי קברו ובית מדרשו של רבי משה בן מכיר אינם מופיעים ברשימת האתרים הרשמית המוכרת על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. ככל שתתקבל החלטה רשמית להוסיף את האתר לרשימת המקומות הקדושים, נשמח לפעול בהתאם לסמכויותינו ולשקול את האפשרות לביצוע פעולות לשימורו ופיתוחו".
• • •
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים מוקד טבע 02-6247955
- קו ליער 1-800-350-550
0 תגובות