חנניה, מישאל ועזריה - לאחר שסירבו להשתחוות לפסל הזהב של נבוכדנצר, נזרקו לכבשן האש ויצאו ממנו חיים. הסיפור, המובא בספר דניאל (פרק ג), הפך לסמל מסירות נפש לדורות. אולם מיד עם צאתם מן הכבשן הם כמעט נעלמים מן הכתובים.
הגמרא במסכת סנהדרין (צ"ג א) שואלת: "להיכן אזלו?" ומביאה שלוש דעות: רב אמר שמתו בעין הרע, שמואל שטבעו, ורבי יוחנן שעלו לארץ ישראל ונשאו נשים. רש"י מבאר: "כשיצאו מן הכבשן - דתו לא מדכר להו בכולהו כתובי".
הדממה הזו פתחה פתח למסורות מקומיות בארבעה מקומות שונים.
מהמובא בדניאל פרק א', למדנו שהנערים הוגלו מירושלים לבבל בשנת 605 לפנה"ס. בבבל שונו שמותיהם: חנניה - שדרך, מישאל - מישך, עזריה - עבד-נגו. כשהוקם צלם הזהב ונדרשו להשתחוות - סירבו. במדרש שיר השירים הובא שהנערים הלכו תחילה להתייעץ עם יחזקאל הנביא, שסירב להבטיח שיינצלו. הם בחרו לעמוד בסירובם בכל מקרה.
אתר א': קזווין - איראן (צפון-מערב איראן, כ-150 ק"מ מערבית לטהראן)
מסורת עתיקה השמורה בקרב יהודי איראן מקמת את קברי השלושה בעיר קזווין. כל זה לפי חוקר קברי הצדיקים הרב החסיד ר' ישראל מאיר גבאי העוסק בתיעוד קברי קדושים באיראן. באתר אוהלי צדיקים נכתב שהמקום שמור ומטופח ומקודש גם למוסלמים. ביקורים יהודיים לא איראנים שם נדירים ביותר - הרב גבאי, נמנה עם היחידים שביקרו שם.
אתר ב: אל-כֻּפְל - עיראק (בין נג'ף לחִלה)
העדות ההיסטורית הכתובה הקדומה ביותר היא של ר' בנימין מטודלה, הנוסע הספרדי שביקר באזור בסביבות 1175. ליד קבר יחזקאל הנביא שעל גדות הפרת הוא כותב: "ושם סמוך לכנסת, כחצי מיל, קברי חנניה מישאל ועזריה". הקשר הגיאוגרפי ליחזקאל שהכיר את השלושה אישית ושהו יחד בגלות בבל אינו מקרי.
כעשר שנים לאחר מכן עבר באותה דרך רבי פתחיה מרגנסבורג, וגם הוא מאתר את הקברים "מעבר לנהר פרת, כמיל נגד קבר יחזקאל". שני עדי ראייה עצמאיים מהמאה ה-12, בהפרש של כעשר שנים – באותו מיקום. (שניהם מצוטטים ב"מצבות קודש בארץ ישראל", ח"א, עמ' 446.)
אתר ג': קירקוק - עיראק (צפון עיראק, מצודת קירקוק)
בשנת 1824 ביקר בקירקוק הנוסע ר' דוד דבית-הלל ותיאר בספרו מבנה עם מגדל וארבעה קברים: שלושה סמוכים ואחד לחוד, מיוחסים לחנניה, מישאל, עזריה ודניאל.
בסוף המאה ה-19 הוסיף עדות נוספת הנוסע והסופר אפרים ניימרק, שסייר בכורדיסתאן ועיראק ותיעד את מסעיו בספר "מסע בארץ הקדם".
מסגד הנביא דניאל במצודה עבר שכבות היסטוריות: בית כנסת, כנסייה ומסגד. ארבעת הקברים שבו מיוחסים לפי המקורות הערביים לדניאל, לחֻנַיְן (حنين – חנניה), לעַזְר (عزر – עזריה) ולמישאל.
אתר ד': הר הזיתים - ירושלים
עדות קצרה אך מפתיעה מגיעה מאגרת שליחות שכתבו נשים אשכנזיות מירושלים סביב שנת 1650, בקונטרס "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה". ברשימת קברי הקדושים שעל הר הזיתים נכתב בפשטות: "הר הזיתים - קבר חנניא מישאל ועזריה" – לצד קברי נקדימון בן גוריון, בן כלבא שבוע, בן ציצית הכסת וחולדה הנביאה. מסורת ירושלמית זו לא נחקרה לעומק.
לסיכום: ארבעה אתרים, שלוש מדינות
- המסורת הקדומה ביותר בכתב - אל-כפל בדרום עיראק, נשענת על שני עדי ראייה מהמאה ה-12.
- המסורת הקירקוקית מגובה בנוסעים מהמאה ה-19 ובאתר פעיל עד היום.
- מסורת קזווין חיה בזיכרון הקהילתי הפרסי.
- ומסורת הר הזיתים ממתינה עדיין לחוקר שיאתר את מקומה המדויק.
שאלת חז"ל "להיכן אזלו?" נותרת פתוחה לפחות לגבי מיקום קברם.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות