סיפור יוצא דופן של השגחה פרטית פורסם הבוקר (ראשון) בקו 'שיח יצחק', כשבעל המעשה עצמו, הרה"ג רבי משה ויסבקר, משתף את הציבור במאורע שאירע לו לפני מספר שבועות. הרב ויסבקר, חתנו של הגאון רבי בן ציון גולדברג-ידלר, מחשובי האברכים בכולל 'בית דוד' בחולון ומחבר הספר 'למען יאריכון' על הלכות כיבוד אב ואם, מתאר שרשרת אירועים שהובילה לגילוי רפואי מציל חיים.
הקו 'שיח יצחק' מפרסם בשלוחת 'בדידי הוי עובדא' עובדות והנהגות ממחיצתו של חבר מועצת גדולי התורה, מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, כשהמאזינים משתפים בסיפורים מכלי ראשון. הסיפור הנוכחי עורר הדים נרחבים בעולם התורה.
בעל העובדה מספר את הסיפור
חדשות חרדים
בהקלטה שפורסמה בקו, פותח הרב ויסבקר: "שלום וברכה לכל מאזיני ולוקחי קו שיח יצחק, שיחיו. שמי משה ויסבקר, גר בעיר הקודש טבריה. תעצרו רגע הכל ותקשיבו, הסיפור שאינני יכול שלא לשתף אתכם בו עכשיו, הוא משהו שקרה לי באופן אישי, משהו שמוכיח עין בעין שאין עוד מלבדו, וגם כשנדמה שהעולם חרב עלינו, הכל מחושב מלמעלה עד הפרט האחרון, דבר שאנו רואים בחוש את כוח ברכותיו ותפילותיו של גדולי ומאורי הדור".
הרב ויסבקר מתאר כיצד לפני מספר שבועות, ביום שני, יצא כמחנך כיתה לטיול השנתי של התלמוד תורה בפארק מים. "עליתי לראש המגלשות הגבוהות כדי לפקח על התלמידים היקרים שלי בתור למגלשות. בסיום הזמן אחד הרבנים משכנע אותי: 'בוא תתגלש גם, יושבים על אבוב, תוך מספר דקות אתה למטה'. אך אני חששתי, אבל גם לבסוף השתכנעתי".
לאחר שבירר את הנחיות הבטיחות מול המפעיל, התיישב על אבוב זוגי במגלשה. "שאלתי את המפעיל האם אני יציב, הוא ענה לי: 'כן, צא לדרך'. יצאתי לדרך. והנה ממש בתחילת המסלול, דרמה. האבוב שלי נתקע באמצע המגלשה. זרם המים נמשך, ואני מנסה להשתחרר ולצעוק בכל הכח: 'נתקעתי'! אבל הקול שלי נבלע ברעש של המים".
שני מחנכים שהיו מאחוריו שמעו את קולו והעירו את תשומת לב המפעיל, אך זה השיב: "סעו, הכל בסדר". "פתאום במהירות עצומה אני שומע מאחוריי אבוב זוגי ובו שני רבנים מהצוות המחנכים. הם רואים אותי בשבריר השנייה האחרונה, אבל אין שום דרך לעצור. והם התנגשו בי בעוצמה מטורפת, האבוב שלי התהפך, עפתי הצידה, ספגתי חבטות קשות מכל דפנות המגלשה".
הרב ויסבקר מתאר כיצד הרגיש במצב קשה ביותר, "פשוט ראיתי שחור בעיניים". בשארית כוחותיו נגרר מחוץ למים, כשכונן איחוד הצלה חיבר אותו לבלון חמצן ופונה בדחיפות לבית החולים פוריה בטבריה.
בבית החולים זוהתה פגיעה בגוף, והומלץ לערוך בדיקת סי-טי. "עשו בדיקת סי טי והרופאים רואים שאכן יש שבר בעצם הבריח. עצם הבריח זה ליד הכתף, אי אפשר לעשות גבס אלא צריך לתת למקום להתאחות. כמובן שהשבר היה רק ההתחלה".
בבדיקות המקיפות התגלה ממצא מדאיג. "בבדיקות הסי-טי המקיפות הרופאים קפאו במקומם. הם רואים בבטן ממצא, הם רואים ממצא שהם לא יודעים מהו, הם ממליצים לנתח. צריכים לנתח בשבועות הקרובים".
המשפחה התייעצה עם אנשי רפואה, ועברה מרופא לרופא. "הרופאים אומרים: 'אנחנו רואים ממצא של גידול. אנחנו לא יודעים האם זה גידול ממאיר או גידול שפיר, אבל אנחנו חייבים להיכנס לניתוח. אנחנו רואים את זה במעי, אנחנו הולכים לניתוח של כריתת מעי והוצאת הגידול, ואם זה ממאיר אנחנו צריכים לעבור לטיפולים'".
"נכנסנו לחודש מסויט של חרדה עצומה, ייסורים ולילות ללא שינה. ממש טרדות במחשבות, מחשבות לא טובות. ממש קושי עצום, חודש שאי אפשר לתאר אותו. הרגשה של תלויים ועומדים, הרגשה של ראש השנה ויום כיפור בפתח".
בני המשפחה פנו לקבל הכוונה מהגאון רבי יצחק זילברשטיין. "בני המשפחה שלי נכנסו בחרדת קודש למעונו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין. הציגו בפניו את הדברים והשאלה הייתה: הרופאים אומרים שיש אפשרות להכניס לניתוח בערב תשעה באב, האם להכניס?"
הגר"י זילברשטיין שליט"א פסק בנחרצות: "לנתח אפילו בתשעה באב". המשפחה הודיעה למנתח על הסכמתם לניתוח בערב תשעה באב.
ביום הניתוח, הגאון רבי יצחק זילברשטיין עמד בתפילה זכה, קרא פרקי תהילים בדמעות שליש יחד עם כל אברכי הכולל בחולון, ובירך במי שבירך נרגש מעומק הלב לרפואתו השלמה של הרב ויסבקר.
"אני נכנס לחדר ניתוח, הרופאים אומרים את כל הדברים הקשים, את כל מה שהם רואים, את כל החששות. המשפחה כוססת ציפורניים בחוץ, מחכים לשמוע רק בשורות טובות. אבל כידוע שבכאלה מקומות לא מחייכים, לא מחייכים".
הניתוח שתוכנן להיות של שעות רבות, התברר כקצר בהרבה. "אני נכנס לניתוח כמו שאמרנו לכריתת מעי והוצאת הגידול, ניתוח של שעות. אבל 74 דקות של ניתוח ופתאום דלתות חדר הניתוח נפתחות. הרופא יוצא אל אמי ואל רעייתי שכססו ציפורניים, מחויך כולו מאוזן לאוזן, והוא אומר להם כשהוא נסער: 'אין גידול ולא היה גידול'!!!"
האמת המדהימה התגלתה בחדר הניתוח: "לפני תשע שנים עברתי ניתוח צדדי, והמנתח השאיר בבטן שלי גזה (תחבושת רפואית של חדרי ניתוחים) בגודל 5 סנטימטר. במשך תשע שנים, הקדוש ברוך הוא עשה שהגוף שלי ייצור מעטפת פלאית של רקמה שהגנה עליי, כשבדרך הטבע אף פעם לא שמעו על כזה דבר".
הרקמה עטפה את הגזה בצורה מיוחדת. "הרקמה עטפה את הגזה, כך כשהוציאו את הגזה ראו אפילו את המספור של חדר ניתוח, כי בכל חדר ניתוח יש מספור על הגזה לדעת כמה נכנס וכמה יוצא. וכרגע מעל הגזה נהיה מוגלה, וזה בצילומים היה נראה לרופאים כמו גידול".
הרופאים הסבירו לרב ויסבקר את חומרת המצב שנמנע: "ורק לאחרונה החל להתפתח שם מוגלה, והרופאים עמדו המומים, ואמרו לי מפורשות: 'אם לא היית חוטף את הנפילה והשבר הקשה בפארק המים, לא היינו בודקים אותך, ולא היית יודע מה קורה פה עכשיו, בעוד מספר ימים או אפילו שבועות היה נהפך לזיהום, ועד שהיו מגלים את הזיהום המצב היה בלתי הפיך והיית יכול להגיע לסכנת חיים ממש, כי הזיהום כבר היה יכול להתפשט בכל הגוף'".
הרב ויסבקר מסיים את דבריו בהתרגשות: "השבר הכואב, התאונה הקשה, הם אלו שהצילו את החיים שלי. מסיבת ההודיה היא להודות להקדוש ברוך הוא על זה שנפלתי. בזכות ההוראה המדויקת של הגר"י זילברשטיין, ובזכות התפילות והברכות הנרגשות של הרב, יצאתי מכל זה בריא ושלם לגמרי. לישועתך קיוויתי ה', הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ממש שיחו בכל נפלאותיו".
0 תגובות