מסמכים ועדויות חושפים תוכנית מקיפה: ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי רקמו ברית סודית עם מוחמד דחלאן שמטרתה להפיל את הרשות הפלסטינית, להעניק לגיטימציה לטרור ולהציב איום ביטחוני חדש מול ישראל.
יריבים היסטוריים מתאחדים
על פי דוח של סוכנות הידיעות AP, ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הגיעו להבנות על הקמת קואליציה אלקטורלית עם מוחמד דחלאן – בכיר פת"ח לשעבר שבעבר נחשב לאויבם המושבע. מדובר במהפך דרמטי על רקע ההיסטוריה העקובה מדם בין הצדדים.
דחלאן, ששימש כראש הביטחון ברצועת עזה וגורש ממנה על ידי חמאס במהלך ההשתלטות על האזור ב-2007, סולק רשמית משורות פת"ח ב-2010 בעקבות מאבק כוחות מול מחמוד עבאס (אבו מאזן). מאז הוא מנהל רשת קשרים ענפה מגלותו באיחוד האמירויות, תוך שמירה על ערוצים פתוחים מול גורמי מודיעין אמריקאיים וישראליים. כעת הוא מנווט מהלך להפלת שלטון עבאס.

פגישות חשאיות בקהיר
הברית נבנתה בחודשים האחרונים במסגרת פגישות שהתקיימו בקהיר. באוגוסט האחרון נפגשו דחלאן ומנהיג הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, ושוחחו על "סיום המונופול על קבלת ההחלטות הלאומיות" ועל גיבוש אסטרטגיה צבאית ופוליטית משותפת.
סגן מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, מוחמד אל-הינדי, אישר בריאיון את פרטי ההסכם והצהיר כי ארגונו לא ירוץ ברשימה נפרדת, אלא יתמוך ב"רשימה לאומית מאוחדת" שתשלב גם גורמים עצמאיים. במקביל, דובר מחנה דחלאן, דימיטרי דיליאני, אישר את שיתוף הפעולה ומתח ביקורת על השחיתות בצמרת הרשות.
הברית מכוונת לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, שנקבעו באופן תיאורטי ל-28 בנובמבר – הבחירות הראשונות מסוגן מזה כמעט שני עשורים. החיבור מעניק לחמאס גישה לרשתות קשר בינלאומיות במפרץ ובמערב, ומאפשר לו להציג את עצמו כחלק ממחנה פוליטי לגיטימי, בעוד דחלאן חוזר אל לב הקונצנזוס הפלסטיני.
המניע המשותף: תסכול משלטון עבאס
המנוע המרכזי שדחף את הצדדים לברית הוא תסכול עמוק ממשטרו של אבו מאזן, המכהן בגיל 90 כרודן מזדקן המנותק מהשטח. משבר הירושה המחריף ברשות הפלסטינית, לצד קריסת אמון הציבור הפלסטיני במוסדות השלטון, יצרו חלל ריק שחמאס ודחלאן ממהרים למלא.
היריבים ההיסטוריים הבינו כי הפרדה משרתת רק את שרידותו של עבאס, ולכן בחרו למחוק את העבר למען מטרה משותפת: ריסוק מנגנוני הרשות והשתלטות על המוקדים הלאומיים. השילוב בין הקשרים הבינלאומיים של דחלאן לבין הכוח הצבאי והמימון של חמאס מייצר גוף פוליטי שעלול לבלוע את כל המתנגדים ביהודה ושומרון.

האיום על ישראל
הברית המתגבשת אינה רק תרגיל פוליטי פנים-פלסטיני, אלא מציבה את המערכת הביטחונית הישראלית בפני אתגרים:
מחיקת גבולות הגזרה: שיתוף הפעולה בין חמאס לזרמו של דחלאן מחסל את ההבחנה שהייתה נהוגה במשך שנים בין הרשות הפלסטינית לבין ארגוני טרור, מה שיקשה על הפעלת מדיניות דיפרנציאלית בשטח.
מתן לגיטימציה לטרור: כניסת חמאס לרשימה אלקטורלית רשמית מעניקה לארגון הכרה פוליטית ביהודה ושומרון ובעולם, ועוצרת כל אפשרות לעצב מנגנון שלטוני נקי מטרור ב"יום שאחרי" ברצועת עזה.
התמוטטות הרשות: קריסתו של אבו מאזן ללא אלטרנטיבה מתונה תייצר ואקום שלטוני, שבו גורמים רדיקליים ישתלטו על העניינים ויפנו את הנשק לעבר היישובים הישראליים.
סיבוך המערכה הדיפלומטית: המהלך מחייב את ישראל להגביר את המעקב המודיעיני ולנהל תיאום אסטרטגי מול מצרים ואיחוד האמירויות כדי לבלום את התוכניות.
התרחיש עדיין נמצא בשלבי גיבוש ותלוי בקיום הבחירות בפועל, אך עצם ההתחברות מעידה כי הזירה הפלסטינית בוערת, וישראל חייבת להיערך לתרחישי קיצון שישנו את פני המערכה.














0 תגובות