מתחת לפני השטח במזרח התיכון מתנהל מאבק דיפלומטי שמטלטל את צמרת הביטחון בירושלים ובאנקרה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מנסה להיפטר מסוללות הטילים הרוסיות מסוג S-400 שהביאו עליו את זעמה של ארצות הברית, וזאת כדי לחזור לתוכנית מטוסי החמקן המתקדמים מסוג F-35.
ישראל עומדת בקו החזית כדי לחסום את המהלך. ירושלים פועלת בכל הכוח למנוע את השדרוג האווירי של טורקיה, בעוד שהתעשייה הצבאית הטורקית ממשיכה לצמוח ולהתפתח למרות שנים של סנקציות אמריקאיות.
בשנת 2019 ארדואן פצץ את היחסים עם וושינגטון כאשר רכש מרוסיה, תמורת 2.5 מיליארד דולר, את מערכות ההגנה האווירית S-400. האמריקאים הזהירו שהמכ"ם הרוסי יחשוף את החתימה החמקנית של מטוסי ה-F-35 ויעביר מידע רגיש לידי רוסיה.
התגובה האמריקאית הייתה חריפה: טורקיה הוצאה מתוכנית החמקנים, למרות שהייתה שותפה מלאה בייצור למעלה מאלף רכיבים קריטיים למטוס. בדצמבר 2020 הוטלו סנקציות קשות על פי חוק CAATSA: ראשי תעשיות הביטחון הטורקיות ספגו הקפאת נכסים, רישיונות יצוא אמריקאיים בוטלו, והמימון נחסם. התוצאה: מיליארדי דולרים של ציוד רוסי נותרו מונחים במחסנים באנקרה ללא שימוש.
המתווה החשאי להעברת הסוללות
מאות חיילים ומטס הצדעה למנהיג סין
בקיץ 2026, לפני פסגת נאט"ו, דונלד טראמפ אותת לארדואן שהוא מוכן להסיר את הסנקציות ולמכור את מטוסי ה-F-35 – בתנאי שסוללות הטילים הרוסיות יוצאו מטורקיה.
מאחורי הקלעים, על פי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל, בלומברג וכלי תקשורת נוספים, התגבש מתווה חשאי להעברת סוללות ה-S-400 לאיחוד האמירויות בדובאי.
אולם מוסקבה מחזיקה בזכות הווטו. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אישר כי מתקיימים מגעים והגדיר את הנושא כ"רגיש מאוד" – שכן רוסיה צריכה לאשר כל העברה של ציוד צבאי רוסי. באנקרה מקווים לחזור לתוכנית החמקנים ולרכוש עשרות מטוסים, אך הדרך רצופה מכשולים.
הלחץ הישראלי שעצר את העסקה
בשלב זה התערבה ישראל. על פי דיווחים בכלי תקשורת טורקיים, ירושלים הפעילה לחץ ישיר על הנהגת איחוד האמירויות ודרשה לטרפד את העסקה. המטרה האסטרטגית של ישראל הייתה ברורה: למנוע את הסרת הסנקציות ולחסום את חזרתה של טורקיה לתוכנית החמקנים. בירושלים רואים ברכישת מטוסי F-35 על ידי ארדואן איום ישיר על העליונות האווירית של חיל האוויר.
התוצאה: האמירויות נסוגו מהעסקה, והמהלך כולו נתקע. בעוד אנקרה מחפשת "נוסחה חלופית", המאבק מוכיח שישראל אינה מוכנה לאפשר לארדואן לשדרג את יכולותיו האוויריות.
הסנקציות שיצרו עצמאות טכנולוגית
הניסיון האמריקאי לחנוק את תעשיית הביטחון הטורקית קיבל תפנית בלתי צפויה. מצד אחד, הסנקציות פגעו קשות: פרויקטי הדגל של ארדואן ספגו מכות, מטוס הקרב המתקדם KAAN נתקע בתלות במנועי GE אמריקאיים, טנק אלטיי ומסוקי התקיפה התעכבו, ושוק חלקי החילוף למטוסי ה-F-16 נחסם בסכום המוערך בכ-20 מיליארד דולר.
אולם במקום להיכנע, אנקרה הגיבה בהאצת העצמאות הטכנולוגית. שיעור הייצור המקומי זינק ל-85 אחוז, מספר חברות הביטחון הגיע לכ-4,500, ויותר מ-1,400 פרויקטים הושקו. היצוא הביטחוני זינק מ-2.3 מיליארד דולר בלבד ב-2020 ליותר מ-10 מיליארד ב-2025, כאשר חברות כמו בייקאר הפכו למובילות עולמיות בתחום המל"טים. הסנקציות לא שברו את טורקיה – הן הכריחו אותה לבנות תעשיית נשק עצמאית.
מי מרוויח ומי מפסיד
המאבק סביב סוללות ה-S-400 ומטוסי החמקן משפיע על כל השחקנים באזור:
ישראל: פועלת בנחישות לשמור על העליונות האווירית של חיל האוויר מול השאיפות של ארדואן.
איחוד האמירויות: נמצא בדילמה. מצד אחד, האמירויות זקוקות למעטפת הגנה מול האיום האיראני; מצד שני, הן מבינות שאי אפשר להתנגד ללחץ אמריקאי – ובוודאי לא ללחץ ישראלי.
רוסיה: נהנית מהמצב. כל עוד הציוד הרוסי נשאר במרכז הבמה והביקוש נמשך, מוסקבה משיגה את מטרותיה.
האם יש פתרון?
נכון לספטמבר 2026, טילי ה-S-400 עדיין נמצאים בטורקיה, ומטוסי החמקן האמריקאיים נותרים מחוץ להישג יד. אך ארדואן לא מוותר. אנקרה בוחנת נוסחאות שונות להעלמת המערכות – החל מהשבתה מוחלטת ועד העברה חלקית – לצד האצת פיתוח מערכות הגנה מקומיות וחיפוש קונים חלופיים כמו קטאר.
אולם וושינגטון מציבה חסם: בקונגרס האמריקאי קיימת התנגדות דו-מפלגתית נחרצת לחזרה מהירה של טורקיה לתוכנית ה-F-35. גם אם הסנקציות יוסרו, מכירת מטוסי הקרב תדרוש אישורים נוספים ומאבקים פוליטיים ממושכים.
המשחק רק מתחיל
נכון לספטמבר 2026, המצב נותר פתוח. טילי ה-S-400 עדיין בטורקיה, מטוסי החמקן האמריקאיים רחוקים מאנקרה, והקרב ממשיך. המפגש בין הלחץ הדיפלומטי הישראלי, הסנקציות האמריקאיות והתעשייה הצבאית שארדואן בנה יוצר מציאות חדשה שתמשיך להשפיע על המזרח התיכון.
הסיפור על טילי ה-S-400 ומטוסי ה-F-35 אינו רק עסקת נשק מסובכת. זהו מאבק שבו נמדדים כוחות בין טורקיה, ישראל, ארצות הברית, רוסיה והאמירויות. התעשייה הצבאית של ארדואן יצאה מהמשבר חזקה יותר, אך הדרך חזרה לשיתוף פעולה מלא עם אמריקה רצופה מכשולים, וכללי המשחק במזרח התיכון השתנו.
0 תגובות