
במהלך דרמטי שמעורר סערה בציבור החרדי, הודיע משרד הביטחון על הכרה רשמית ותקציבית ב"איגוד ישיבות ההסדר החרדיות", הכולל כיום כ-15 מוסדות עם כ-800 תלמידים. המהלך, שמגיע על רקע גזירות הגיוס והמשבר הקשה בעולם התורה, מעורר חששות עמוקים בקרב ההנהגה הרוחנית.
במכתב רשמי ששוגר על ידי המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, וראש החטיבה לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, אודי דרור, אל ראשי הישיבות, הודיע המשרד כי הוא רואה במיזם "פלטפורמה מוצלחת וראויה לשילוב תלמידי ישיבות חרדיים בצה"ל". המשרד אף בירך על השותפות בין ראשי המוסדות והירתמותם לאיחוד שמאפשר את הקמת המסגרת הרשמית.
תקציבים של עשרות מיליונים ויעד שאפתני
לפי המתווה המסתמן, מעמדן של ישיבות אלו יושווה לישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הוותיקות, והן ייהנו מתקציבי מדינה מוסדרים וממנגנוני עידוד הרשמה. במשרד הביטחון הבהירו כי הם תומכים בהקמת האיגוד מתוך הכרה בחשיבות המפעל ותרומתו לגיוס חרדים לצה"ל, ויפעלו להסדרת המעמד במסגרת עדכון תקנות שירות ביטחון.

שיעור חסידות בהרי שווייץ; התיעוד המרהיב מדאבוס
על פי התוכנית המלאה, מדינת ישראל תפעיל מנגנון מוסדר להעברת כספים ועידוד הרשמה בערוצי המדיה החרדיים, במטרה להביא לשילוש מספר ישיבות ההסדר החרדיות הקיימות. היעד המוצהר: להגיע ל-25 ישיבות ול-3,000 תלמידים עד שנת 2030 - צמיחה מערכתית רחבת היקף. התקציב הכולל של התוכנית לאורך תקופתה: 57.5 מיליון שקלים, כאשר התקציב לשנת הפעולה הראשונה (2025) עומד על 10 מיליון ש"ח.
במקביל לכך, על צה"ל להציג פתיחה של מסלולים חרדיים נוספים, אשר יפעלו במתכונת "חטיבת החשמונאים" גם עבור תומכי לחימה. צעד זה נועד לאפשר את הגדלת הגיוס מקרב החרדים, גם מאלה אשר אינם בעלי פרופיל קרבי ומעוניינים לשרת בבסיס סגור. כמו כן, נבחן בימים אלו מינוי פרויקטר מטעם הממשלה להרחבת מיזם ישיבות ההסדר החרדיות.
"המטרה לפרק את האוטונומיה החרדית"
החשש בציבור מפני מטרות המהלך קיבל משנה תוקף בעקבות דבריה של ענבר הרוש-גיטי, לשעבר בכירה במשרד הביטחון ומי שהייתה מעורבת בהקמת ישיבות ההסדר החרדיות ומסלול 'קודקוד'. הרוש-גיטי הסבירה בפאנל פומבי של עיתון "ישראל היום" כי התוכנית אינה רק צבאית אלא נוגעת לכל תחומי החיים.
"כדי לגייס חרדים... אין ברירה. צריך לפרק את האוטונומיה החרדית. זה לא רק גיוס... אנחנו לא מאפשרים לאוטונומיה החרדית להתקיים", אמרה הרוש-גיטי בפאנל. היא אף הוסיפה כי "הדבר האחרון שצריך לעשות זה לדבר עם הרבנים שנמצאים בראש הפירמידה". דבריה חשפו את המטרה האמיתית שמאחורי המהלך, כפי שחוששים בציבור החרדי.
באותה נימה, מתח גם העיתונאי ידידיה מאיר ביקורת ברדיו 'קול חי' והבדיל בין ישיבות ההסדר הדתיות לחרדיות: "עולם ההסדר הדתי לאומי נוסד על ידי גדולי תורה ומטרתם הייתה לחזק את הציבור הדתי לאומי. לצערי, אלו שעומדים היום בראש ישיבות ההסדר החרדיות קשורים לעולמות הפרוגרס האלו, וממש לא רוצים לחזק את עולם התורה, אלא לפרק את הזהות".

מכתב הקודש של מרנן ורבנן
על רקע יוזמות אלו ומפגשים בעבר של קציני צבא עם גורמים מסויימים, יצאו ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו וראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש במכתב חריף במיוחד נגד התופעה. במכתבם, שהתפרסם בתמוז תשפ"ד, הגדירו גדולי ישראל את המקומות הללו כ"מוסדות שעטנז לבני הישיבות והוא זיוף גמור".
במכתב הזהירו גדולי הדור כי היוזמות הללו מובלות על ידי מי שפועל "ביוזמות חמורות ומסוכנות על מנת לשנות את צביון עולם התורה ולמעט לומדי התורה, ומשפיע על שומעיו לסור מהנהגת דעת תורה לחצוב בורות נשברים, ואף מסתייע באלו אשר תכליתם לאבד את היהדות החרדית ה"י"".
גדולי הדור חתמו את מכתבם באזהרה ברורה לציבור: "כלל יוזמותיו ומעשיו כוונתם להזיק והם סכנה לעתיד עולם התורה, ועל כן יש להיזהר מליתן לו סיוע והכרה... הרחק מעליך דרכו".
כינוסי חירום ברחבי הארץ
על רקע המהלך, התקיימו בשבועות האחרונים כינוסי חירום של רבני קהילות ברחבי הארץ. באשדוד התקיים כינוס מיוחד של גדולי התורה ואדמורי העיר מכל העדות והחוגים, תחת הכותרת "זעקת התורה". גאב"ד אשדוד הגאון רבי ישראל בונם שרייבר שאל בחריפות: "מדוע הצבא כל כך אוהב אותנו ומציע ומנסה לשכנע בכל דרך כל כך הרבה מסלולים לציבור החרדי, לעומת הקהל הכללי החילוני ששם אין שום הצעות ושום פיתויים?"
הגר"י שרייבר ענה על שאלתו בחריפות: "זה ברור ופשוט שיש כוונה ברורה מראשית שלא צריכים את האברכים ובני הישיבות בצבא עצמו, אלא המטרה היא אחת - שיישארו עם בגדיהם, הזקן והפיאות ו... המטרה היא להפוך אותם לחילונים".
יצוין כי ישיבות ההסדר החרדיות לא זכו למענה בדיוני חוק הגיוס ובנוסח החוק שהוצע, בין היתר בשל ההתנגדות העקרונית והבלתי מתפשרת של גדולי ישראל לקידום מסלולים מעין אלו. בעוד שבישיבות ההסדר החרדיות מברכים על המהלך וטוענים כי הוא יביא לעלייה משמעותית בגיוס צעירים חרדים, בקרב ההנהגה הרוחנית של היהדות החרדית שוררת דאגה עמוקה מפני מה שמסומן כניסיון לשנות את צביון עולם הישיבות.







0 תגובות