בימים האחרונים התכנסו המלמדים והמחנכים של תלמוד תורה 'בית דוד' בחולון בחדר לימודו של חבר מועצת גדולי התורה, מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, נשיא המוסד. המפגש התקיים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, והמלמדים זכו לשמוע דברי הדרכה וחיזוק מפי הגאון. במוסד לומדים מאות ילדים ומתחנכים לתורה וליראת שמים.
הגר"י זילברשטיין האריך בדברים נוגעים ללב, כשהוא מתייחס למצב הכללי ומציב נקודות מעשיות והדרכה ייחודיות בפני צוות החינוך. בפתח דבריו עמד על המצב הביטחוני הרגיש: "אתם יודעים מה הפחד של ראשי הממשלה כיום? פצצת אטום", אמר. "ברור להם שלאיראן יש פצצת אטום. איראן הם השקרנים הגדולים ביותר בעולם, אך הם מדברים בלהט ובאמונה כזו שנראה שיש להם את הנשק הזה. האטום הוא הפחד הגדול ביותר כיום, והממשלה מפחדת ממנו".
ואז הפנה את דבריו אל המלמדים: "אתם יודעים מי הכוח הגדול ביותר נגד האטום? אתם! כיצד? יש כאן ילדים שאין בהם חטא – תינוקות של בית רבן. התפילה שלהם היא תפילה אמיתית, הלימוד שלהם הוא לימוד אמיתי, אין עליהם מקטרג. כשהמן הרשע בא למרדכי הצדיק ומצא אותו לומד עם התינוקות הלכות קמיצה, אמר 'אבוד אני'. גם הוא ידע שלעם ישראל יש נשק, והנשק שלנו אינו בתופים ובמחולות – הנשק שלנו הם הילדים".
"אתם, יקירי, אתם הנשק של העם היהודי", המשיך. "אתם מלמדי תינוקות שאין בהם חטא, והם הנשק שלנו. צריך שהילדים ילמדו היטב, וזה תלוי בנו. ילדים שלומדים כראוי – הם המגן על עם ישראל".
לאחר מכן עבר הגר"י זילברשטיין לנושא רגיש נוסף – הצורך בהנהגה ראויה ובדרך ארץ, כדי שלא להוסיף זעם על ציבור שומרי התורה והמצוות. "יש ילדים שאני רואה ברחוב, משתוללים מעט, מתנהגים בחוסר רצינות, וזה מאוד לא טוב", אמר. "צריכים להיזהר מאוד עם הילדים ברחוב. כשאנשים רואים אותם בחוץ מסתובבים בחופשיות, בלי משמעת – הזעם נגד לומדי התורה הוא נורא ממש".
"הם אומרים: 'כולנו נמצאים במלחמה, ותראו איך הם מהלכים ברחוב, מסתכלים פה ושם, יש כאלה שגם מעשנים, האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה' – זה הרס!" הסביר את תפיסת הציבור הרחב.
ואז הוסיף בנימה רצינית: "אתם, יקירי, הממונים היום על צבא הגנה לישראל. מהו הצבא שיש לנו? הצבא – זה הצבא שלנו. ילדים שהולכים ברחוב בדרך ארץ, מתנהגים ברצינות ובכבוד – זה הנשק הגדול ביותר שיש בעולם, וזה בידיכם".
בהמשך דבריו עבר הגר"י זילברשטיין לחלק המעשי – כיצד על צוות המחנכים לפעול בפועל. "להחדיר בילדים ולספר להם שיש איום של אטום – איני יודע אם זו בדיוק הדרך הנכונה", אמר, ואז הפנה את תשומת הלב לתמונה שעל הקיר. "אבל תראו את התמונה הזו – זה מורי ורבי הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. בואו ואספר לכם מעשה שהיה עמו".
"בירושלים הגיע פעם, לראשונה, כדור פורח – צפלין. מרן הגרי"ש זצוק"ל שמע על הדבר ויצא מהבית כדי לראות את הפלא. אך לאחר פסיעה אחת בלבד, הוא אמר לעצמו: 'תתבייש לך! עם ישראל זקוק לישועות ואתה הולך לראות כדור פורח? אתה משוגע? בשביל זה נולדת בעולם? לראות כדור פורח?' ומיד חזר לביתו. למרות שרצה מאוד לראות את הפלא, הוא התאפק וסגר את עצמו בבית – אין כדור, אין פורח, יש רק דבר אחד: התורה הקדושה!"
"סיפורי צדיקים יכולים מאוד לעזור", הדגיש הגאון . "סיפורים של צדיקים חשובים מאוד – סיפורי צדיקים של התעוררות ושל יראת שמים".
בהמשך חשף הגר"י זילברשטיין שני סיפורים נוספים מילדותו בירושלים עיה"ק. "אתן לכם דוגמה נוספת לסיפורי יראת שמים. למדתי בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים כשהייתי ילד קטן, והרבי שלנו היה הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל, בעל 'אבן האזל'. עקבנו אחריו וראינו שבקיץ הוא לא הולך בדרך הקצרה מעץ חיים לביתו, אלא עושה סיבוב. רצינו לדעת מדוע. את מי שואלים? רק את קרובי המשפחה. ניגשו לרבנית ושאלו: 'אנחנו רוצים לדעת, למה רבי איסר זלמן הולך בדרך הזו?' והיא השיבה: 'יש שם אבטיחים יפים מאוד, והוא מפחד שייתן עין הרע'".
"אם מישהו אחר היה מספר לי זאת, הייתי אומר שהוא מספר בדיחה, או שהוא לא מכיר את רבי איסר זלמן. מה פתאום שהוא יסתכל על אבטיחים בכלל? אבל מכיוון שזה כתוב בגמרא במסכת בבא בתרא – 'אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה', ורש"י מפרש 'שלא יזיקנו בעין רעה' – איזו תבואה יש בירושלים? כשיש פירות טובים כמו אבטיח אדום, זה בדיוק מה שהגמרא דיברה עליו. ולכן הוא, ברוב טובו, פחד וחשש מכך. ממש לא ייאמן".
"עוד סיפור קטן – הדברים האלה נראים קטנים, אבל באמת הם גדולים, וצריכים לספר לילדים סיפורי צדיקים כאלה. למדתי אצל רבי איסר זלמן בחדר. בא עני, דפק וביקש צדקה. רבי איסר זלמן אמר לו: 'אין לי כרגע כסף'. העני הלך. כעבור רגע נכנסה הרבנית ביילא הינדא ע"ה ואמרה שנשפך לה כל החלב מהסיר על האש, ושאינה יודעת מדוע זה קרה. אמר רבי איסר זלמן: 'אני כן יודע למה – כי לא הבאתי צדקה לעני'".
"הוא יצא לרחוב ורדף אחרי העני: 'רבי יענקל!' והעני אמר לרבי איסר זלמן: 'אה, כבר נשפך אצלך משהו...' ירושלים היא עיר של אמת. אך רבי איסר זלמן ראה זאת ולא הגיב, רק ביקש סליחה שלא היה לו כסף באותו רגע".
"זה נקרא סיפורי צדיקים, וזה מה שצריכים לעשות. מצווה על כל אחד מיקירינו האהובים לראות סיפור צדיקים ולספר דברים של איכות, כמו המעשה הזה שהיה בשבילי מוסר השכל גדול".
לסיום שב הגר"י וחיזק את צוות המלמדים: "אלו הדברים שיש להגיד לתלמידי חכמים העוסקים בצבא הגנה לישראל. מי זה צבא הגנה לישראל? אתם! אתם הלומדים עם הילדים – זה צבא הגנה לישראל האמיתי. הם גנבו לנו את השם, זה שם לא שלהם. צבא הגנה לישראל – זה אנחנו".
בשלב זה הפנה הגאון את מבטו מחדר לימודו אל היכל הכולל, שם יושבים עשרות אברכים ושוקדים על תלמודם, וקול התורה נשמע ועולה למרחקים. "בואו תראו מה שקורה כאן", אמר. "יושבים פה אברכים ולא מורידים לרגע את הראש מהגמרא. תסתכלו – מצווה להסתכל. כולם כמעט עם סמיכה להוראה, ואין כאן אחד שמדבר דברים בטלים, אין אחד שחולם על דברים בטלים. זה נקרא צבא הגנה לישראל. תסתכלו, תראו – יושבים כאן יומם ולילה, מילה אחת של דברים בטלים אף אחד לא ישמע כאן".
בסיום דבריו בירך את צוות המלמדים מעומקא דליבא: "יקירי אהובי, שהקב"ה יעזור ונצליח לעשות את המשימה שלנו. האיראנים רוצים להכין רק דבר אחד – פצצת אטום, וזה הפחד של כולם. אבל זו התשובה: לא לפחד, אלא להיות כאן בכולל, או כאן בתלמוד תורה – יותר נכון. כל טוב יהיה לכם בעזרת השם".
0 תגובות