במשך כשנתיים וחצי פעלו חמישה סניפים של בנק מצרים – הבנק השני בגודלו במצרים, הנמצא בבעלות ממשלת קהיר – בערים דובאי, אבו דאבי, שארג'ה וראס אל-ח'יימה שבאיחוד האמירויות. הסניפים טיפלו בעסקאות בהיקף של כמעט שני מיליארד דולר, אך לפי הערכת משרד האוצר האמריקאי, חלק ניכר מהכספים האלה שימש למעשה כ"חמצן פיננסי" למשטר האיראני.
ב-28 באוגוסט 2026 פרסם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודעה במסגרת מבצע שכונה "Operation Economic Outcast". רשת אכיפת הפשעים הפיננסיים האמריקאית (FinCEN) הכריזה כי חמשת הסניפים של בנק מצרים באיחוד האמירויות מהווים "דאגה מרכזית להלבנת הון".
על פי הממצאים הרשמיים, בתקופה שבין ינואר 2024 ליוני 2026 עברו דרך הסניפים כ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שזוהו כחלק ממערכת ה"בנקאות השחורה" של איראן. בין הלקוחות, כך נטען בהודעה האמריקאית, נמנו חברות קש ששימשו את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה (IRGC) לעקיפת סנקציות, וכן כספים הקשורים למנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי.
ההשלכות המעשיות של ההכרזה האמריקאית חמורות: אם ההצעה תאושר באופן סופי – לאחר תקופת שימוע של 30 יום – ייאסר על בנקים אמריקאים לנהל חשבונות קורספונדנט עבור הסניפים הללו. ללא חשבונות כאלה, הסניפים לא יוכלו לבצע סליקה בדולרים, העברות בינלאומיות או מימון סחר במטבע הדולרי. למעשה, המודל העסקי הבינלאומי שלהם יקרוס.
בנק מצרים הוא נכס ממשלתי, ופגיעה בו משמעותה פגיעה ישירה בזרוע הפיננסית של משטר א-סיסי. בקהיר כבר מורגש החשש: המערכת הבנקאית המצרית ממילא מתמודדת עם משבר כלכלי ומחסור כרוני במטבע חוץ. דיווחים מצביעים על חשש שהמהלך עלול לפגוע באמון הרחב יותר במערכת.
יחד עם זאת, האמריקאים ניסחו את הצעד באופן ממוקד: הוא חל אך ורק על הסניפים באמירויות, ולא על המטה בקהיר או על סניפים במדינות אחרות. נכון לעתה אין ראיות פומביות לכך שהנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי או בכירי ממשלתו ידעו באופן אישי על זרם הכספים הספציפי הזה. עם זאת, עצם העובדה שבנק ממשלתי גדול אפשר פעילות מסוג זה מעלה שאלות קשות בנוגע למחלקות הציות ולפיקוח הרגולטורי.
הבנק המרכזי של איחוד האמירויות (CBUAE) הגיב במהירות והורה על חקירה פורנזית וביקורת מעמיקה דחופה של העסקאות. יחד עם הבנק המרכזי של מצרים הודיעו כי הסניפים ממשיכים לפעול "כרגיל" בינתיים, תוך תיאום מלא ושיתוף פעולה עם החקירה. המסר ברור: אף גורם אינו מעוניין שהמוניטין הפיננסי הבינלאומי של האמירויות ייפגע.
המסר של וושינגטון חד וברור: המהלך אינו מוגבל לבנק אחד בלבד. מדובר במסר אזורי חריף – גם מדינות הנחשבות ידידותיות לארה"ב, כמו מצרים, ייחתכו באופן נחרץ ממערכת הסליקה הדולרית אם יאפשרו לאיראן להשתמש בבנקים שלהן כפרצה. שר האוצר בסנט הגדיר את המבצע כניסיון "לנתק כל קו חיים כלכלי שנותר לטהראן".
השעון מתקתק. 30 ימי השימוע כבר החלו. אם הסנקציה תאושר באופן סופי, חמשת הסניפים באמירויות עלולים להפוך לדוגמה חיה למה שקורה כאשר כספים איראניים מוצאים דרך לבנק "נקי". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה: האם זו רק ההתחלה של מבצע "מנודה כלכלי" – או שהמכה הבאה כבר בדרך?
0 תגובות