בעוד שאיראן ממשיכה להרחיב את השימוש ברחפני התקיפה החד-כיווניים שלה, ובמיוחד במשפחת רחפני השאהד, מדינות המפרץ מחפשות פתרונות יעילים להתמודדות עם האיום הזה. האתגר המרכזי: כיצד להפיל רחפנים זולים מבלי להשתמש בטילי יירוט יקרים שעלותם גבוהה פי כמה.
כעת מגיעה תשובה מעניינת מאיחוד האמירויות. חברה אמריקנית בשם פאוורוס הקימה מפעל ייצור בשטח המדינה למערכת יירוט אווירית הנקראת "גארדיאן", שפותחה במיוחד כדי להפיל רחפני תקיפה מדגם השאהד. המפעל החל לפעול בחודש יולי האחרון, והוא מייצר כיום כשלושים מיירטים ביום. התוכנית היא להגדיל את קצב הייצור לכמאה יחידות ביום.
הנתון המרכזי שמושך תשומת לב הוא המחיר: כל מיירט עולה כחמשת אלפים דולר בלבד – מחיר נמוך במיוחד לעומת מערכות יירוט מקובלות. העיקרון פשוט: כאשר הצד השני משגר גלים של רחפנים בעלות נמוכה, מערך ההגנה חייב להיות מסוגל להפיל אותם בכמויות גדולות, מבלי למצות במהירות את מלאי הטילים היקרים.
המיירט עצמו הוא קטן וקל משקל, ותוכנן להגיע במהירות למטרה ולהשמיד אותה באוויר. על פי נתוני החברה היצרנית, הגרסה הראשונה של המערכת מסוגלת להגיע למהירות מרבית של כשלוש מאות וארבעים קילומטר לשעה, עם מהירות שיוט של כמאה ושישים קילומטר לשעה וטווח מרבי של כחמישה עשר קילומטר. משקלו של המיירט עומד על כשני קילוגרם ושישים וחמש מאיות הגרם כולל הסוללה, והוא יכול לפעול בגובה של עד חמשת אלפים מטר.
המערכת תוכננה גם להפעלה מהירה יחסית. היא מקבלת הכוונה ממכ"ם, כאשר המפעיל משגר את המיירט לכיוון האזור שבו זוהה האיום, ובשלב הסופי המיירט משתמש במצלמה כדי להתקרב לרחפן האויב וליירט אותו. בדגמים מתקדמים יותר החברה עובדת על פיתוח יכולות חצי-אוטונומיות ואף על יכולות "שגר ושכח".
האמירויות בחרה לייצר את המיירטים בסמוך לאזור האיום. לפי החברה, הייצור המקומי מקצר את זמני האספקה והופך את מערך ההצטיידות לגמיש יותר, במקום להסתמך אך ורק על משלוחים של מערכות המיוצרות בארצות הברית.
המהלך משקף שינוי רחב יותר בתחום ההגנה האווירית: רחפן זול יכול לאלץ מדינה להשקיע מיליוני דולרים כדי להפיל אותו – ולכן המאבק הבא עשוי להיות לא רק מי מחזיק בנשק החזק ביותר, אלא מי מסוגל לייצר אותו בכמויות הגדולות ביותר ובמחיר הנמוך ביותר.
0 תגובות