משבר מתפתח במערכת הבנקאית הישראלית: שני הבנקים הגדולים במשק, בנק הפועלים ובנק דיסקונט, הודיעו על כוונתם להפסיק לחלוטין את שירותי הבנקאות המתווכת מול המוסדות הפיננסיים הפלסטיניים. ההודעה, שהועברה לרשות המוניטרית הפלסטינית ולגורמים הרלוונטיים, קובעת כי הניתוק ייכנס לתוקף החל מחודשים ספטמבר ואוקטובר הקרובים - ארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן המקורי.
הצעד המפתיע מכניס את משרד האוצר ואת המערכת הביטחונית למרוץ נגד הזמן למניעת קריסה כלכלית ברשות הפלסטינית. שירותי הבנקאות המתווכת שמספקים הבנקים מהווים את עורק החיים הכלכלי של הרשות - דרכם עוברות עסקאות בהיקף של כ-51 מיליארד שקלים בשנה, והם מאפשרים לרשות לסחור עם העולם ועם ישראל.
מדיניות סמוטריץ' במרכז הסערה
מזה מעל עשור שהבנקים הישראליים דורשים לנתק את הקשרים הבנקאיים עם הרשות. הסיבה המרכזית: היעדר פיקוח מספק של הרשות הפלסטינית על הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור, דבר החושף את הבנקים לתביעות ענק פליליות ואזרחיות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית.
עד כה סיפקה המדינה לבנקים מכתבי שיפוי וחסינות זמניים דרך החשב הכללי. אולם מדיניותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר קיצר שוב ושוב את תוקף כתבי השיפוי - לעתים לשבועות ספורים בלבד - כחלק ממהלכים לפגיעה ברשות הפלסטינית, יצרה חוסר ודאות חריף במערכת הבנקאית.
ההערכה בקרב גורמים בכירים במערכת הפיננסית היא כי דיסקונט והפועלים בחרו להקדים את הניתוק לסתיו בשל החשש שבסוף השנה - מועד התפוגה של כתב השיפוי הנוכחי - ישראל תהיה בתקופת ממשלת מעבר. במצב כזה, הממשלה לא תוכל לקבל החלטות על הארכת החסינות, והבנקים ייוותרו חשופים לחלוטין בפן המשפטי.
פתרון הקבע שתקוע בשל התנגדות פוליטית
בעבר הקימה ישראל את "החברה לקורספונדנציה" בהשקעה של כ-70 מיליון שקלים, במטרה שהמדינה תנהל בעצמה את הקשרים הפיננסיים עם הרשות. אולם החקיקה הנדרשת להפעלת החברה תקועה בשל התנגדות פוליטית של השר סמוטריץ', כך על פי גורמים מעורבים.
ברשות המוניטרית הפלסטינית, בראשות יחיא שנאר, מזהירים כי המערכת עומדת על פי תהום. ניתוק מוחלט של הקשרים הבנקאיים צפוי להביא להשלכות מיידיות: פגיעה באספקת מוצרי יסוד - הרשות תתקשה לשלם על יבוא חיוני מישראל, לרבות 100% מצריכת הדלק ברשות, כ-93% מהחשמל וכשליש מאספקת המים, לצד מזון ותרופות.
בנוסף, צפויה פגיעה ביכולת להעביר שכר לעשרות אלפי פועלים פלסטינים ולסלוק המחאות בין מוסדות בנקאיים. עודף אדיר של שטרות שקל שאינם ניתנים להפקדה יוביל לזינוק בכלכלת מזומן בלתי מבוקרת, שיכולה להזמין פעילות פלילית ומימון טרור סמוי.
תרחיש הפוך: הצעד שיוביל למדינה פלסטינית?
בדרג המקצועי ובמערכת הביטחון מזהירים כי קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית תיצור ואקום שלטוני מסוכן ביהודה ושומרון. מעבר לכך, מומחים מצביעים על תרחיש הפוך ומפתיע: מכוח הסכמי אוסלו, ישראל מחויבת ליציבות המערכת הבנקאית בשטחים.
ניתוק חד-צדדי ייחשב להפרה של ההסכמים, ועלול לדחוק ברשות הפלסטינית לצעד חסר תקדים - הנפקת מטבע עצמאי. צעד כזה עשוי לזכות בהכרה בינלאומית רחבה ולהוות אבן דרך בדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, בדיוק התרחיש ממנו מנסים מתנגדי הרשות להימנע.
כעת, הכדור עובר לפתחו של משרד האוצר. ההערכות במערכת הפיננסית הן כי המדינה תיאלץ להתערב במהירות בשבועות הקרובים ולהציע מתווה שיבטיח את הארכת מכתבי השיפוי עד ל-2027, על מנת למנוע את המשבר כבר בספטמבר. השאלה היא האם שר האוצר יאפשר מתווה כזה או יתעקש להקריס את מערכת הבנקאות הפלסטינית - צעד שכאמור עלול לגרום להקמת מדינה פלסטינית עם מערכת כספים עצמאית.
0 תגובות