בנק ישראל חשף היום (ראשון) כי הוא כן התערב בשוק הרותח של המט"ח בחודש מאי האחרון - בשל התחזקות השקל ורכש דולרים בהיקף של כ-800 מיליון דולר.
על פי הדיווחים השונים, ההתערבות בוצעה על רקע הפיחות החד של הדולר מול השקל, שהכביד בין היתר בעיקר על היצואנים וחברות ההייטק.
על פי הודעת בנק ישראל, הרכישות בוצעו "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים". המהלך משקף את החששות מהשפעות ההתחזקות המהירה של השקל על המשק הישראלי.
יתרות המט"ח זינקו ל-238.7 מיליארד דולר
יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בסוף מאי 2026 ל-238.7 מיליארד דולר – גידול של כמעט 3 מיליארד דולר לעומת חודש קודם. אך רוב הגידול נובע בעיקר משערוך מטבע חוץ, כלומר מחישוב מחודש של שווי האחזקות, וכ-800 מיליון דולר נוספו באמצעות הרכישות שביצע בנק ישראל.
כידוע, השקל התחזק בחודשים האחרונים באופן משמעותי מול הדולר, כאשר שער החליפין ירד לרמות שלא נראו זה זמן רב. התחזקות זו עוררה דאגה בקרב יצואנים וחברות הייטק, שרואים בכך פגיעה ביכולת התחרותית שלהם בשווקים הבינלאומיים.
הרקע: לחצים על בנק ישראל להתערב
ההתערבות של בנק ישראל מגיעה על רקע לחצים גוברים מצד גורמים כלכליים שונים. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, הזעיק לאחרונה בעקבות צניחת הדולר ל-2.90 שקלים, והזהיר כי "ישראל מאבדת את מנועי הצמיחה שלה".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצטרף לקריאות להתערבות, כאשר דרש מיבואנים להוריד מחירים באופן מיידי לאור התחזקות השקל ב-24% מול הדולר מנובמבר 2024. במקביל, סמוטריץ' גם מתח ביקורת על החלטות הריבית של בנק ישראל.
המשמעות למשק
התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח משקפת את המאמץ לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: מצד אחד, שקל חזק מוזיל את המוצרים המיובאים ומסייע בריסון האינפלציה. מצד שני, הוא פוגע ביצואנים ובחברות הטכנולוגיה שמרבית הכנסותיהן במטבע חוץ.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין בעבר כי התחזקות השקל עשויה להוביל להורדת ריבית מוקדמת, צעד שיכול לסייע בהחלשת השקל. עם זאת, הנגיד הבהיר כי אינו נוהג להוריד ריבית רק כדי לווסת את שער החליפין, אלא בעיקר על בסיס שיקולי אינפלציה וצמיחה.
0 תגובות