בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת החלו מחשבים אישיים לחדור לבתים ולמוסדות חינוך, ועמם הגיעה תופעה חדשה: משחקי מחשב. מחנכים החלו להבין שמדובר בכלי בעל פוטנציאל חינוכי משמעתי, ולא רק בבידור. ארגון "גשר", שהוקם בשנת תשכ"ט על ידי הרב דניאל טרופר במטרה לקרב יהודים למסורת, היה בין הראשונים שזיהו את ההזדמנות. בתחילת שנות ה-80 עסק הארגון בפיתוח חומרי לימוד ובחיפוש דרכים להשתמש באמצעי תקשורת חדשים כדי להגיע לילדים. תחילה התמקדו במשחקי קופסה ובחומרים מודפסים, אך אז הציע פרופסור סמואל ספרו, מומחה למתמטיקה ולמדעי המחשב מקליבלנד, להעביר את הרעיונות למדיום של משחקי מחשב.
ההצעה התקבלה בברכה, וב"גשר" הוקמה מחלקה ייעודית לפיתוח משחקים חינוכיים. התכנית כללה משחקים גדולים העוסקים בזהות יהודית ובהיסטוריה, לצד משחקים קטנים יותר המבוססים על פורמטים מוכרים של משחקי ארקייד, תוך העברת מסרים חינוכיים. נקודת מפנה הגיעה עם גיוסו של יעקב קירשן, הקריקטוריסט הידוע של "ג'רוזלם פוסט". קירשן, שכבר היה שם מוכר בקהילות יהודיות בעולם, הביא עמו ניסיון בניסויים באנימציה ובמדיה אלקטרונית. לאחר שניסן זיסקן עזב את הארגון בשנת תשמ"ג, הפך קירשן למנהל האמנותי והיצירתי בפועל של הפרויקט.
בין השנים תשמ"ב לתשמ"ד יצרו במחלקה ארבעה משחקים עבור מחשב אפל 2: "לוכדי האלף-בית", "נאש קוש", "גבולות" ו"הגרסאות של ג'ורג'יה". המטרה הייתה להפוך מושגים יהודיים לחוויה אינטראקטיבית, שבה הילד אינו רק קורא על היהדות אלא חווה אותה דרך המשחק. המשחק הראשון, "לוכדי האלף-בית" שיצא בתשמ"ג, התבסס על משחק "פולשים מהחלל" הפופולרי. במקום לירות בחלליות, נדרש השחקן לזהות אותיות עבריות ולבחור את האות הנכונה מתוך שורות של אותיות היורדות על המסך.
המשחק השני, "נאש קוש", היה גרסה יהודית למשחק "פק-מן" המפורסם. הדמות על המסך אכלה גלידה, בשר וגזר, תוך התחמקות מאויבים בדמות מאכלים לא כשרים. כאן שולב גם היבט הלכתי: לאחר אכילת בשר, נדרש השחקן להמתין שש יחידות זמן במשחק לפני שיוכל לאכול גלידה – הדמיה של דיני בשר וחלב. כך הפכו דיני כשרות לחלק אינטגרלי ממנגנון המשחק עצמו.
המשחק השלישי, "גבולות" (Borders), שיצא לאור בתשמ"ג, היה משחק פעולה המבוסס על הפורמט של "דונקי קונג". המשחק נועד ללמד היסטוריה יהודית באופן חווייתי. כדי להתקדם, על השחקן לקפוץ ולגעת בסמל של ספר תורה, פעולה המשחררת מעלית ה"מקפיצה" אותו קדימה בזמן אל השלב הבא, שבו הוא מתמודד עם תקופה היסטורית אחרת ועם רדיפות מסוג שונה שעם ישראל עבר.
המשחק הרביעי היה השאפתני ביותר. "הגרסאות של ג'ורג'יה", שנוצר בתשמ"ד, היה משחק נרטיבי המבוסס על קבלת החלטות. השחקן נכנס לנעליו של בוריס גולדברג, נער יהודי במזרח אירופה בסוף המאה ה-19, ועליו לקבל החלטות המשפיעות על התפתחות העלילה. בסופו של דבר, המסלולים השונים מובילים אותו להגירה לאטלנטה שבג'ורג'יה. הפרויקט החל כאשר הפדרציה היהודית של אטלנטה פנתה ל"גשר" לפתח משחקים העוסקים בהיסטוריה היהודית של המדינה, במסגרת ההכנות לציון 250 שנה להתיישבות היהודית בג'ורג'יה. "הגרסאות של ג'ורג'יה" היה התוצר המרכזי, ולכן היעד הסופי של העלילה היה אטלנטה. קירשן הציג את המשחק בכינוס הכללי של המועצה לפדרציות היהודיות באטלנטה בחודש חשוון תשמ"ד. הוא כינה אותו "רולי", והסביר את המונח בדרכים שונות – פעם כ"ספרות רובוטית" ופעם כ"שיחה שאתה ממלא בה תפקיד". המשחק, שנוצר עבור מחשב אפל 2 והגיע על חמישה דיסקטים, היה שונה מהותית משלושת המשחקים האחרים. כאן השחקן לא רק פגע באויבים או אסף פריטים, אלא נכנס לתוך סיפור מפותח.
גיבור המשחק, בוריס גולדברג, הוא נער יהודי במזרח אירופה בסוף המאה ה-19. השחקן נדרש לקבל החלטות לאורך הדרך: האם להמשיך ללמוד תורה? האם לצאת לעבוד? האם להתחתן? כיצד להתמודד עם הסביבה המשתנה ועם סכנת הפוגרומים? כל החלטה נועדה לגרום לשחקן להרגיש שהוא אינו צופה בהיסטוריה מבחוץ, אלא חי בתוכה. אולם כאשר בוחנים את המשחק דרך דמותו של הגאון הרב טוביה גפן זצ"ל, הבחירה הזאת מקבלת משמעות כמעט ביוגרפית.
הגאון הרב טוביה גפן זצ"ל נולד בשנת תר"ל (1870) בקובנה שבליטא. הוא גדל בעולם התורה של מזרח אירופה, למד בישיבה דשם וקיבל סמיכה לרבנות. בראשית המאה ה-20 עזב את אירופה והיגר לארצות הברית בעקבות פרעות קישינוב. בשנת תר"ע (1910) הגיע לאטלנטה שבג'ורג'יה, ושם כיהן כרב במשך עשרות שנים והפך לאחת הדמויות הרבניות המרכזיות בדרום ארצות הברית.
הרב גפן זצ"ל נודע במיוחד בזכות עיסוקו ההלכתי באחד המוצרים האמריקאיים המפורסמים ביותר: קוקה-קולה. הוא היה הרב הראשון בעולם שחברת קוקה-קולה גילתה לו את סוד המתכון, והחלה להתנוסס פלומבת הכשרות שלו על כל בקבוק ברחבי העולם. החיבור בין המשחק לבין הרב גפן זצ"ל לא היה מקרי. בקרדיטים של המשחק מופיע ד"ר דוד גפן, נכדו של הרב טוביה גפן זצ"ל, תחת התפקיד "מחקר היסטורי ותמונות". כלומר, מי שסיפק את החומרים ההיסטוריים למשחק היה בן המשפחה שהכיר את סיפור חייו של הרב מקרוב.
גם רב שאפתן שגרם למהפכה יהודית בדרום ארצות הברית ואף הפך לדמות היהודית מאחורי מותג קוקה-קולה, לא יכול היה לדעת שיום אחד סיפור חייו יופיע על מסך מחשב בבתים רבים בג'ורג'יה ובעולם כולו. משחקי המחשב החינוכיים של "גשר" נחשבו עד לא מזמן לאבודים, אך בשנת תש"ף (2020) הגיעו לידי החוקר ג'וש רנו דיסקטים ישנים שהיו קשורים לאוסף של קירשן. הדיסקטים עברו הדמיה ושימור, ורנו החל לחקור את החומר. בשנת תשפ"ב (2022) פרסם את ממצאיו וחשף מחדש את ארבעת המשחקים שנחשבו במשך שנים לתוכנה אבודה. וגם את המורשת הרבנית למשחק הרפתקה נועז של בוריס גולדברג – או של כל יהודי נודד אחר שצריך בכל שלב בחיים "לבחור נכון".
0 תגובות