בשעה זו (שני) המונים חולקים כבוד אחרון לחטוף החלל יוסי שרעבי הי"ד. ארונו של שרעבי עשה את דרכו מהמחלקה לרפואה משפטית באבו כביר לקיבוץ בארי, שם ייטמן. האחים שרון ואלי שרעבי קראו קדיש בפתח מסע הלוויה. נשמעה תפילת אל מלא רחמים. מנכ"ל עיריית ראשון לציון קרא פרק תהילים.
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שמובא כעת למנוחות בבארי, ספדה לו בדמעות: "שנתיים שאני לא נושמת. שנתיים שאני זועקת בתוך הלב פנימה ושואלת - למה? כואבת אותך. כאב של מלאכים. באיזה עולם בנות צריכות לקבור את אביהן מוקדם כל כך? באיזה עולם אישה צריכה לקבור את בעלה כשעוד נשאר כל כך הרבה להספיק? לקחת על עצמך את כל מה שלא יכולתי. והיום אני לוקחת, ואתה חסר לי כל כך. איך משלימים את החלל הזה? איך אאסוף את עצמי מחדש?".
יוסי נחטף מביתו לרצועת עזה בשבעה באוקטובר, אז חדרו מחבלים לבית משפחתו בבארי. יוסי, אז בן 53, נחטף עם אופיר אנגל. אופיר שוחרר מהשבי אחרי 54 ימים בעסקה הראשונה, ועל-פי תחקיר צה"ל - ההערכות הן כי יוסי נהרג מקריסת מבנה שבו הוחזק, שהיה סמוך לבניין שהותקף על-ידי חיל האוויר בעקבות התרעה מודיעינית על כוונה לתקוף כוחות ממנו.
מקיבוץ בארי נמסר לאחר שזוהה במכון לרפואה משפטית: "יוסי שרעבי נולד בתל אביב, בן לרצון ז"ל וחנה, אח לאסנת, אלי, שרון והילה. הוא גדל במשפחה חמה ומלוכדת, שבה ספג ערכים של נתינה, צניעות ואהבת האדם. לימים הקים משפחה משלו יחד עם נירה, והשניים זכו להביא לעולם את בנותיהם - יובל, אופיר ואורן. בשנת 2005 עברו יוסי ונירה לקיבוץ בארי, מקום שבו מצאו קהילה תומכת וקרקע פורייה לבנות בה בית מלא חיים."
"יוסי השתלב במהרה בחיי הקיבוץ ונודע כאדם ישר, מסור לחבריו ולמשפחתו, תמיד נכון לעזור, תמיד עם חיוך וחום בלב. מעבר להיותו בן זוג ואב אוהב, יוסי היה אדם מלא תשוקה לחיים. הוא אהב במיוחד ספורט אקסטרים – טיפוס וגלישה מצוקים, גלישה בים ומשחקי כדורגל עם חברים. בטיולים בטבע מצא שלווה וחיבור לעצמו ולסביבה. חוש ההומור המשובח שלו ליווה כל מפגש, וטוב ליבו הקרין על כל מי שסבב אותו. מורשתו של יוסי היא אהבת האדם, הצניעות והשמחה שהותיר בלב משפחתו, חבריו וכל מי שזכה להכירו. בני משפחותיהם של יוסי ונירה לא הפסיקו להיאבק מעל כל במה אפשרית על השבתו ארצה".
0 תגובות