עימות חסר תקדים מתפתח בין משרד מבקר המדינה לבין בכירי מערכת הביטחון שפרשו לאחר מחדל 7 באוקטובר.
יממה לאחר שמנכ"ל משרד המבקר, תא"ל (מיל') ישי וקנין, שלח צווי התייצבות לשני בכירים לשעבר בשב"כ, הודיע אחד מהם – ראש מרחב דרום לשעבר, המכונה "אוסקר" – כי הוא מסרב להתייצב לפגישת הביקורת.
המבקר, מתניהו אנגלמן, ציין כי הזימונים נשלחו לעורכי הדין של השניים לאחר שניסיונות קודמים לקבוע עימם פגישות לא צלחו. במכתב הובהר כי הזימון הוא מכוח סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, המאפשר הטלת סנקציות בגין אי-התייצבות.
בתגובה לזימון, פרקליטיו של "אוסקר", עורכי הדין עפר ברטל ודב גלעד כהן, טענו כי למבקר המדינה "אין כל סמכות לכך". הטיעונים המשפטיים שלהם חזיתיים ונוגעים לליבת המחלוקת.
עורכי הדין הפנו לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הסבורה כי המבקר נעדר סמכות לערוך ביקורת בנושאי הליבה של מחדל 7/10. "כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית אחרת, עמדתה של היועמ"שית מחייבת את כלל רשויות המינהל", הם כתבו.
עוד הם טענו כי חוק המבקר מחייב שיתוף פעולה רק מצד גופים "של המדינה" ועובדי מדינה מכהנים. מכיוון ש"אוסקר" ויתר הבכירים פרשו מתפקידם, הם אינם כפופים עוד למרות המבקר
הסנגורים הוסיפו כי חוסר הנגישות שלהם לחומרים סודיים ומסווגים "מסורבלת מאוד", וכי בנסיבות אלה אין טעם לקיים פגישה.
לפי דיווח באתר Yent סירוב זה מצטרף לתמונת מצב מורכבת שבה רבים מבין אנשי השב"כ הרלוונטיים לחקירת המחדל (רובם פרשו) מסרבים להיפגש עם אנשי הביקורת.
ראש השב"כ דוד זיני נפגש לאחרונה עם המבקר והציג את אתגר מימון הייצוג המשפטי לאנשי שירות מכהנים. בניגוד לצה"ל, לשב"כ אין גוף מקביל לסנגוריה צבאית.
אנשי השב"כ הפורשים שכרו את צמרת עורכי הדין, והם מעלים דרישות שונות, כולל הדרישה לאפשר לעורכי הדין לקיים חקירות נגדיות למבוקרים אחרים.
לטענתם, בדיקת האירועים יכולה להתנהל רק במסגרת הליך של ועדת חקירה ממלכתית, שתבטיח את זכויותיהם ותגן עליהם.
0 תגובות