היחסים בין מוסקבה לטהרן תוארו לא פעם כ"שת"פ נוחות" אסטרטגיים, כשבצד האחד נדרשת עזרה ממשית ובצד השני ניצבים אינטרסים קרים, בו הקרמלין יודע להפנות עורף במהירות הבזק. בעוד איראן מוצאת את עצמה תחת לחץ צבאי ופוליטי כבד, רוסיה בחרה להותיר אותה לבדה במערכה, תוך שהיא משתמשת במנגנון התעמולה שלה כדי להצדיק את הריחוק.
ההתנערות הרוסית אינה מתרחשת רק בחדרים סגורים, אלא מקבלת ביטוי פומבי ובוטה מצד שופרותיו של פוטין. בשידורי התעמולה המרכזיים, מוסברת העמידה מהצד לא כחוסר נאמנות, אלא כביכול כחוסר רצון של איראן עצמה לקבל סיוע. המסר ברור: רוסיה היא בעלת ברית רק כשזה לא עולה לה בדבר.
ולדימיר סולוביוב התעמלן הבכיר של פוטין סיפק הסבר פתלתל וציני לשאלה מדוע רוסיה וסין אינן מתייצבות לצד איראן. לדבריו, איראן כלל לא ביקשה עזרה, ולכן אין לרוסיה כל מחויבות לפעול למענה. הוא אף הגדיל לעשות וביטל את חשיבותם של בריתות וארגונים ביטחוניים משותפים, כשהוא מציג אותם כחסרי ערך.
"אי אפשר להציל את מי שלא רוצה להינצל? הנה עכשיו, האם שמעתם את איראן פונה לסין או אלינו בבקשה לעזרה צבאית? אני לא שמעתי. הם אפילו לא הצליחו לאשרר את ההסכם, שהיה יותר מרך. בהתבסס על כך, המשימות שעומדות כעת בפני הדיפלומטיה שלנו צריכות להיות שונות לחלוטין. אנחנו, סלחו לי, כמובן, אני לא יודע מה זה ה-CSTO (ארגון האמנה לביטחון משותף), זה פשוט אוסף של אותיות."
דברים אלו ממחישים את הקו החדש של מוסקבה: ניתוק מוחלט מהתחייבויות קודמות וזלזול בבריתות צבאיות ברגע שהן הופכות לנטל. איראן, שסיפקה לרוסיה כטב"מים וסיוע צבאי במלחמתה באוקראינה, מגלה כעת כי הדרך מטהרן למוסקבה היא חד-סטרית בלבד.
0 תגובות