בעוד מתקני ההעשרה הידועים בנתנז ובפורדו ספגו מכות קשות בתקיפות חיל האוויר האמריקני והישראלי במהלך חודש יוני 2025, קומפלקס המנהרות התת-קרקעי באספהאן נותר כעין כספת בלתי חדירה. על פי הערכות מודיעין מערביות, המתקן מאחסן את רוב מלאי האורניום המועשר לרמה של 60% שבידי איראן - כמות המוערכת בכ-220 קילוגרם.
לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מדובר בכמחצית מהמלאי האיראני הכולל, כמות המספיקה לייצור חומר בדרגת נשק עבור חמישה מתקני נפץ גרעיניים לפחות. השאלה המרכזית שמטרידה את המערב: האם איראן עדיין מסוגלת להגיע לחומר הזה?
18 מכולות כחולות: העברה דרמטית לפני התקיפות
הראיות המרכזיות להימצאות החומר באתר נחשפו באמצעות ניתוח צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה מיוני 2025. ימים ספורים לפני תחילת גל התקיפות הראשון, תועדה משאית כבדה ועליה 18 מכולות כחולות בפתח המנהרה הדרומית של הקומפלקס.
מזימת התנקשות איראנית נגד בתו של הנשיא טראמפ
מומחי מודיעין וניתוח טכני זיהו את המכולות כמערכת הובלה מסוג VPVR/M, המיועדת במקור לשינוע דלק גרעיני רגיש ומותאמת להובלת חומרים רדיואקטיביים בדרגת העשרה גבוהה. חישובים טכניים שנערכו העלו כי קיבולת המשאית תואמת בדיוק את מלאי האורניום שהיה בידי איראן באותה עת, מה שחיזק את ההערכה שהחומר הוברח למסתור רגע לפני התקיפות.
קבורה מתחת לאדמה: צעדי הגנה קיצוניים
מאז אותה העברה, נראה כי ההנהגה האיראנית נקטה בצעדים קיצוניים כדי להגן על הנכס האסטרטגי היקר ביותר שלה. בתחילת פברואר 2026, חשפו צילומי לוויין כי איראן קברה לחלוטין את שלוש הכניסות הידועות למנהרות באמצעות כמויות אדירות של עפר וסלעים.
הפעילות ההנדסית באתר נמשכה גם בחודשים מרץ ואפריל 2026, כאשר נוספו מחסומי דרכים מאולתרים, ערמות פסולת וביצורי בטון שנועדו להקשות על כל ניסיון של פשיטה קרקעית. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, ציין כי החומר נותר "קבור תחת הריסות" וכי לא נצפתה פעילות הנדסית גלויה לחפירתו החוצה.
מחלוקת מודיעינית: האם יש נקודת גישה סודית?
עם זאת, מחלוקת עזה התעוררה בעקבות דיווח על קיומה של "נקודת גישה צרה מאוד" המאפשרת לאיראנים להגיע לחומר בחשאי. מומחי מכון ISIS ערכו בדיקה חוזרת של הטענה וקבעו כי מדובר בסבירות גבוהה בטעות בזיהוי; לטענת המכון, הנקודה שזוהתה היא מערכת איסוף מי גשמים עתיקה ("קנאת") המרוחקת מהאתר הגרעיני, ואין עדות לחיבור פיזי תת-קרקעי ביניהן.
המחלוקת מדגישה את הקושי המודיעיני בקביעת רמת הנגישות האמיתית של איראן למלאי האורניום הקבור. בעוד גורמים מסוימים סבורים שהחומר נעול לחלוטין, אחרים חוששים כי לטהרן עדיין יש דרכים חשאיות להגיע אליו.
"אבק גרעיני": תוכנית מבצעית חסרת תקדים
המבוי הסתום באספהאן הציב את ממשל טראמפ בפני דילמה אופרטיבית מורכבת, במיוחד לאור החשש כי איראן תצליח להשמיש מתקן העשרה חדש (EFEP) שנבנה בחשאי בתוך המנהרות. תוכנית מבצעית סודית תחת השם "אבק גרעיני" (Operation Nuclear Dust) הוצגה לנשיא וכללה מבצע קומנדו חסר תקדים בהיקפו.
לפי הדיווח על התוכנית, כוחות מיוחדים יצטרכו לנחות בלב המדינה, להקים מסלול נחיתה למטוסי מטען ולהשתמש בציוד חפירה כבד כדי לפרוץ את ביצורי העפר של המנהרות העמוקות, פעולה שעלולה להימשך שבועות תחת אש ובסיכון של דליפה רדיואקטיבית.
מסרים סותרים: איראן רומזת על נכונות לדלל
בעוד הדרג הצבאי מתכונן לאפשרויות קיצון, הזירה המדינית נותרת רוויית מסרים סותרים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, רמז במרץ 2026 כי מדינתו מוכנה לדלל את מלאי האורניום בתמורה להסרת סנקציות, הצהרה שנתפסה כאישור עקיף לכך שהחומר נמצא תחת שליטה איראנית מלאה למרות החסימה הפיזית.
לאחרונה, המנהיג העליון של איראן הורה שלא להוציא את האורניום המועשר מהמדינה, צעד שמקשיח את עמדת טהרן ופוגע בדרישה המרכזית של ארה"ב במסגרת שיחות הפסקת האש. הוראתו של חמינאי מגיעה על רקע הבטחות שנתן הנשיא טראמפ לישראל, לפיהן כל מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה יוצא משטח איראן במסגרת כל הסדר עתידי.
השאלה הפתוחה: מה באמת קורה מתחת לאדמה?
עבור המערב, המנהרות באספהאן מייצגות את היכולת השיורית של איראן לשקם את תוכנית הגרעין שלה ביום שאחרי המלחמה. כל עוד מאות הקילוגרמים של האורניום המועשר נותרים באתר ללא פיקוח פיזי של סבא"א, המטרה האסטרטגית של השמדת פרויקט הגרעין נותרת מוטלת בספק.
השאלה המרכזית שמעסיקה את קברניטי המערב היא האם איראן אכן איבדה גישה לחומר, או שמא מדובר במהלך טקטי שנועד להרגיע את הקהילה הבינלאומית בעוד טהרן שומרת על יכולת חשאית להגיע למלאי האסטרטגי שלה. התשובה לשאלה זו תקבע את גורל המשא ומתן העתידי ואת הצורך במבצעים צבאיים נוספים.
0 תגובות