הנשיא האמריקני דונלד טראמפ העביר אתמול (יום ב') מסרים חדים במיוחד כלפי איראן בריאיון שנתן לרשת פוקס ניוז. במהלך הריאיון התייחס טראמפ גם למצב הביטחוני בעזה ולבחירות הקרבות בישראל.
"איראן צריכה להרים דגל לבן ולהיכנע", הצהיר הנשיא בלשון נחרצת. "אין לי לוחות זמנים קבועים, אני לא ממהר", הוסיף. טראמפ הבהיר כי בחירות האמצע המתקרבות בארצות הברית אינן משפיעות כלל על החלטותיו האסטרטגיות מול המשטר בטהראן, והדגיש את עמדתו הנחושה כלפי איראן.
בהתייחסו למצב הביטחוני ברצועת עזה, העביר הנשיא האמריקני מסר ברור לישראל. "כדאי שישראל לא תתקוף בעזה - חמאס הסכים להניח את נשקו", אמר טראמפ. דבריו נאמרו על רקע הערכות בישראל בנוגע לאפשרות של הסלמה נוספת באזור.
עוד הבהיר הנשיא כי במקרה שהלחימה תתחדש, ארצות הברית היא זו שתוביל את המערכה וישראל תתמוך בה מאחור. "אם הלחימה תתחדש ארה"ב תוביל אותה וישראל תתמוך בה", הדגיש, תוך שהוא משרטט את החלוקה האסטרטגית בין שתי המדינות.
לגבי הבחירות המתקרבות בישראל, בחר הנשיא האמריקני בגישה זהירה יחסית. "הכי מתאים לנו לא להיכנס לזה - אבל ייתכן שאתמוך במישהו", אמר, תוך שהוא משאיר פתח אפשרי להתערבות בעתיד.
במקביל, הפנה טראמפ איומים חריפים כלפי עומאן. "אם הם יפריעו למצור האמריקני - נפציץ להם את הצורה", הזהיר, בהתייחס למדיניות האמריקנית באזור המפרץ הפרסי.
הנשיא טראמפ הבהיר זמן קצר לפני כן בחשבונו ברשת החברתית: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ההצהרה הנחרצת הגיעה על רקע דיווחים מודיעיניים על המשך פעילות באתר הגרעין המבוצר בנתנז ומאמצי איראן להאיץ את תוכנית הגרעין שלה.
במקביל להצהרות הנשיא האמריקני, דיווחה רשת 'אל-חדת'' הסעודית כי הושגה הסכמה על הארכת אולטימטום 60 הימים בין ארצות הברית לאיראן. הדיווח מצביע על מגעים דיפלומטיים שמתנהלים מאחורי הקלעים, למרות הלשון החריפה בפומבי.
דברי הנשיא האמריקני נאמרו על רקע תקופה מתוחה במיוחד במזרח התיכון. גורמי ביטחון בישראל מזהים סימנים להסלמה אפשרית מצד איראן, כאשר המצור הכלכלי והימי על טהראן, לצד הפגיעה ביכולתה לייצא נפט, מעמידים את המשטר האיראני בפני אתגרים משמעותיים.
על פי הערכות של בכירים ישראליים, כך בדיווח בווינט, המצור הכבד שמושת על איראן והפגיעה הקשה ביכולתה לייצא נפט מעמידים בסכנה ממשית את יציבות המשטר ואת יכולתו לממן את מנגנוני הביטחון ואת ארגוני הפרוקסי באזור. תסכול זה מובל על ידי המנהיג מוג'תבא חמינאי וצמרת משמרות המהפכה, שעל פי הדיווחים סבורים כי המערכה הדיפלומטית ומזכר ההבנות שפג תוקפו היו רק כיסוי אמריקני-ישראלי לקניית זמן לקראת מתקפה נרחבת יותר. כתוצאה מכך, גוברת ההערכה כי איראן אינה מתכוונת להמשיך להמתין לשחיקתה הכלכלית, אלא עשויה ליזום בעצמה הסלמה שתטרוף את הקלפים.
על פי הדיווח ב-ynet, התוכנית האיראנית כוללת הפעלת לחץ צבאי וכלכלי ישיר ועקיף על ארצות הברית וישראל. הקו המנחה של טהרן מתבסס על פגיעה בתשתיות אנרגיה קריטיות, שיבוש קשה של נתיבי השיט הבינלאומיים במצר הורמוז ובים סוף, ופגיעה בבעלות בריתה של וושינגטון.
ההיגיון האסטרטגי שמאחורי המהלך הוא יצירת זעזוע בשווקים העולמיים, העלאה חדה של מחירי הדלק והחשמל, ויצירת משבר כלכלי שיגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי על הנשיא דונלד טראמפ. בוושינגטון, שבה מתנהל ויכוח נוקב על מחיר המערכה לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, מבינים היטב כי שיבוש דרמטי באספקת האנרגיה העולמית עלול להפוך למכשול פוליטי ראשון במעלה עבור הממשל הרפובליקני.
במקביל לאיומים ההתקפיים, במערכת הביטחון הישראלית והאמריקנית עוקבים בדאגה רבה, לפי הדיווח, אחר קצב השיקום הצבאי של איראן, שעל פי המודיעין שנאסף התברר כמהיר מהצפוי. האיראנים ניצלו את תקופת הרגיעה היחסית כדי לבנות מחדש את מערכי הטילים והכטב"מים שנפגעו, תוך הידוק השליטה של משמרות המהפכה ומינוי מפקדים יוצאי מלחמת עיראק לתפקידי מפתח מבצעיים ומודיעיניים.
דיווחים מודיעיניים אף מצביעים על כך שיועצים ומפקדים מאיראן נשלחו לאחרונה לתימן, עיראק ולבנון כדי לתאם מתקפות משולבות. בתימן, בתיאום עם החות'ים, הוכנו מטרות איכות הכוללות נמלים ומתקני אנרגיה סעודיים, לצד פריסת אמצעי לחימה מתקדמים. כמו כן, נבחנות באיראן אפשרויות לפעולות חבלה בכבלי תקשורת תת-ימיים במפרץ הפרסי, ליזום תסיסה פוליטית בקרב אוכלוסיות שיעיות במפרץ ואף לבצע פשיטות קרקעיות מוגבלות.
נגזרת קריטית נוספת של המתיחות נוגעת לתוכנית הגרעין האיראנית. במרכז הדאגה הישראלית והאמריקנית עומד האתר התת-קרקעי המבוצר הסמוך לנתנז, המכונה "הר המכוש". תצלומי לוויין עדכניים מעידים על המשך עבודות חפירה ותנועה הנדסית ערנית סביב פתחי המנהרות במתחם, בשעה שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינם מורשים לבקר במקום. אף שאין נכון לעכשיו הוכחה פומבית לכך שמדובר במתקן העשרה פעיל, המבנה העמוק והמבוצר שלו מעורר חשש כבד כי הוא מיועד לשמש כ"פוליסת ביטוח" אסטרטגית עבור תוכנית הגרעין מפני תקיפה אווירית.
בתגובה להאצת ההתחמשות האיראנית, משרד הביטחון בישראל פועל להאצת קצב הייצור של מערכות ההגנה הרב-שכבתיות, ובמיוחד מיירטי "חץ", מתוך הבנה כי במערכה הבאה למלאי המיירטים תהיה חשיבות מכרעת לא פחות ממספר הטילים שבידי האויב.
התפתחות זו מעמידה את ישראל וארה"ב בפני דילמה אסטרטגית ומורכבת, כאשר לצד התיאום הביטחוני ההדוק נכנסים למשוואה גם שיקולים פוליטיים פנימיים. בירושלים נערכים הן לתרחיש של הגנה בפני מתקפה איראנית יזומה והן לאפשרות של מכת מנע ישראלית או אמריקנית, כאשר עיתוי הפעולה והיקפה יושפעו במידה רבה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ. במקביל, גם הזירה הפוליטית בישראל עשויה להשפיע על המצב ככל שיתקרבו הבחירות המקומיות והארציות, כאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיות אינטרס להציג פעולה נחרצת מול טהרן כהישג אסטרטגי. המצב הנוכחי מייצר סיכון גבוה ל"מיסקלקולציה" – מציאות שבה כל צד עלול להנחית מכה מקדימה מתוך חשש שהצד השני עומד לתקוף אותו, דבר שמחייב את דריכות שיא במערכת הביטחון הן במערכי ההגנה והן ביכולת המעבר המהיר להתקפה.
0 תגובות