קמראן חכמתי, איש עסקים וצורף יהודי-אמריקני בן 71 מניו יורק, שוחרר בימים האחרונים מכלא אווין בטהרן, שמנוהל ביד ברזל על ידי המשטר האיראני. אולם השחרור אינו מביא עמו חופש אמיתי: הרשויות האיראניות הטילו עליו צו איסור יציאה מהמדינה, והוא נותר למעשה כלוא בשטח איראן, מנוע מלשוב למשפחתו ולביתו בארצות הברית.
שורשי המקרה מתחילים בקיץ 2025, כאשר חכמתי, יליד איראן המחזיק באזרחות כפולה, הגיע לביקור משפחתי במדינת מולדתו. במהלך השהייה נעצר על ידי כוחות הביטחון האיראניים והועמד לדין בפני בית המשפט המהפכני. השופטים גזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, כאשר עילת האישום המרכזית הייתה נסיעה שערך לישראל למעלה מעשור קודם לכן – נסיעה פרטית שמטרתה הייתה להשתתף בחגיגת בר מצווה של קרובי משפחה.
מעבר למאבק המשפטי, התרחשה מאחורי סורגי הכלא דרמה רפואית קשה: חכמתי סובל ממחלת סרטן אגרסיבית בשלפוחית השתן, ובני משפחתו התריעו שוב ושוב כי במהלך מאסרו נמנע ממנו טיפול רפואי נאות ומצבו הלך והחמיר. כעת, למרות שהשחרור מהכלא מביא הקלה מסוימת, איסור היציאה מאיראן מונע ממנו להגיע למרכזים הרפואיים בארצות הברית ולקבל את הטיפולים הדחופים שעשויים להציל את חייו.
בקהילת המודיעין ובחוגים הדיפלומטיים במערב מדגישים כי המקרה של חכמתי אינו אירוע בודד, אלא חלק מדפוס פעולה שיטתי ומתמשך. המשטר בטהרן נוהג לעצור אזרחים זרים ובעלי אזרחות כפולה תחת אמתלות שונות, תוך שימוש בהם כבני ערובה וככלי מיקוח פוליטי במגעים מול ממשלות המערב. רק לאחרונה, בחודש יולי, שוחררה בערבות העצורה דנה כרארי והורשתה לעזוב לארצות הברית בתום 19 חודשי מעצר, לאחר שנשפטה בהיעדרה לחמש שנות מאסר.
במקביל, בין כתלי כלא אווין עדיין כלוא רזא וליזאדה, עיתונאי לשעבר בכלי תקשורת בפרסית ואזרח אמריקני, המרצה עונש כבד של עשר שנות מאסר באשמת שיתוף פעולה עם וושינגטון. בשיחה מוקלטת שהודלפה לאחרונה מהכלא, פנה וליזאדה ישירות לממשל האמריקני בבקשה לסיוע רפואי דחוף עבורו ועבור כלל הכלואים האמריקנים. עבור משפחת חכמתי, השחרור מהתא הקר הוא רק חצי דרך; הסיוט ייגמר באמת רק ברגע שבו יורשה לעלות על מטוס בחזרה לניו יורק.
0 תגובות