ארגון "אמת ליעקב בישראל" שיגר אתמול (ראשון) מכתב התראה רשמי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בו הוא דורש להשעות לאלתר את רום בר אב, רפרנט התעסוקה באגף התקציבים, בטענה כי הציג בפני ועדת הכספים של הכנסת מצג חלקי ומטעה מבחינה מקצועית. המכתב נשלח באמצעות משרד עורכי הדין נתן משאט ושות', ועותקים ממנו הועברו לנשיא המדינה, ראש הממשלה, נציב שירות המדינה, מבקר המדינה ומנכ"ל משרד האוצר.
במוקד הפנייה המשפטية עומדת טענה חריפה: נציג משרד האוצר יצר בדיון בוועדת הכספים ב-3 ביוני מצג שווא, לפיו קיים קשר סיבתי מוכח בין שלילת סבסוד מעונות היום לבין העלייה בהיקף הגיוס של גברים חרדים לצה"ל. במהלך הדיון התריע הנציג כי "מאוד יכול להיות" שמערך התמריצים והסנקציות הכלכליות שהופעל כבר מוכיח את עצמו, וטען כי השבת הסבסוד עלולה לפגוע במערך זה ולבלום את מגמת העלייה בגיוס.
"ספק מקצועי אינו בסיס לענישה"
משרד עורכי הדין תוקף את השימוש בביטויים מסויגים כבסיס לקביעת מדיניות ממשלתית המשפיעה על אלפי משפחות. "אין זה מתקבל על הדעת כי הביטוי המסויג 'מאוד יכול להיות' ישמש בסיס מעשי לשלילת סכומים כבדים ממשפחות", נכתב במכתב. "ספק מקצועי צריך להוביל לבדיקה נוספת ולא להמשך ענישה. עובד ציבור, ובפרט עובד המופיע כנציג מקצועי של משרד האוצר בפני הכנסת, אינו רשאי להפוך אפשרות להשערה, השערה למסקנה, ומסקנה בלתי מוכחת לבסיס להמשך פגיעה באוכלוסייה שלמה."
בארגון מדגישים כי משרד האוצר כשל בהצגת מחקר סיבתי, מודל השוואתי או מתודולוגיה המבודדת את השפעת הסנקציות הכלכליות מגורמים משפיעים אחרים. לטענתם, העלייה בגיוס החלה עוד בשנת 2024 ומקורה באירועי 7 באוקטובר 2023, אשר עוררו תחושת חירום ושותפות גורל, לצד מהלכים אקטיביים של צה"ל להקמת מסלולים מותאמים כגון חטיבת "החשמונאים" וגיוס למג"ב.
הכשל הכרונולוגי בנתוני האוצר
הארגון מציג נתונים עובדתיים המצביעים על כשל כרונולוגי בטיעוני האוצר. לפי מסמכי האוצר, קצב הגיוס במחצית הראשונה של שנת 2025 נאמד בכ-3,500 מתגייסים בחישוב שנתי - גידול של כ-50% ביחס לשנת 2024. באוצר טענו כי נתון זה מלמד על אפקטיביות הצעדים הכלכליים.
אולם לפי דוח נציב תלונות הציבור, דרגות הסבסוד לפי תבחין לימודים תורניים ניתנו באופן שוטף עד לחודש מרץ 2025. תקופת המדידה של האוצר מתייחסת לחציון הראשון של שנת 2025 בכללותו (ינואר-יוני), כלומר - חלק מהותי מתקופת המדידה קדם כרונולוגית להפסקת הסבסוד בפועל. "ממילא, לא ניתן לייחס את העלייה בגיוס לסנקציה שטרם נכנסה לתוקף בחלק ניכר מאותה תקופה", נטען במכתב.
"צעירים חרדים לא מגיעים לשירות קרבי"
הארגון מסתמך על עמדתו המקצועית של סא"ל (מיל') יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה", שמסר כי "ציבור אינו נוסחה כלכלית, ואדם אינו משנה את אורח חייו ואת מסלולו מכוח הפעלת לחץ בלבד". לוי הוסיף כי צעדים הנתפסים כענישה קולקטיבית וכפגיעה בנשים ובילדים עלולים דווקא לחזק תחושות של ניכור, רדיפה וחוסר אמון, ובכך לבלום את אותה התקרבות שהחלה לאחר 7 באוקטובר.
לוי מוסיף כי הגידול המספרי בנתוני הגיוס אינו מתבטא בגידול במסגרות הלחימה הקרביות, וכי צעדי כפייה וסנקציות אינם מביאים צעירים חרדים נוספים לשירות קרבי. טענה זו עולה בקנה אחד עם הדיווחים על המשבר המתמשך סביב נושא הגיוס והמעצרים.
הפגיעה בנשים החרדיות העובדות
במכתב מוסבר כי במבנה המשפחתי החרדי, האב לומד, האם יוצאת לעבוד והילד שוהה במעון. שלילת הסבסוד - שנועד במקור לעודד תעסוקת הורים - מתגלגלת ישירות אל שכרה של האם העובדת ומעמידה את המשפחה בפני דילמות קשות: אובדן כדאיות כלכלית ליציאת האם לעבודה, צמצום משרות עד כדי עזיבת שוק העבודה, או הוצאת הילד למסגרות שמירה חלקיות ובלתי מפוקחות.
חשיבות הסבסוד לתעסוקת נשים חרדיות מתחדדת לנוכח נתוני משרד העבודה לשנת 2025, כפי שפורסם לאחרונה: שיעור תעסוקת הנשים החרדיות הצעירות (בגילאי 25-40) זינק מ-38.7% בשנת 2015 ל-85.4% בשנת 2025 - נתון שעקף את שיעור התעסוקה של נשים יהודיות שאינן חרדיות באותה קבוצת גיל, שעמד על 84.7%.
בארגון תמהים כיצד דווקא רפרנט האמון על עידוד תעסוקה באגף התקציבים פועל לקדם מדיניות המאיימת ישירות על הישג לאומי זה, שהמדינה עצמה עמלה עשרות שנים לקדמו.
דרישות הארגון וצעדי ההמשך
בסיכום פנייתו, מציב משרד עורכי הדין דרישה לקבלת מענה מפורט בתוך 14 ימים לגבי מספר נושאים מרכזיים:
- הצגת התשתית המחקרית והסטטיסטית המוכיחה קשר סיבתי בין שלילת הסבסוד לעלייה בגיוס
- הצגת נתוני גיוס חודשיים מפורטים החל מינואר 2023, המפולחים לפי גיל, מצב משפחתי וסוג שירות
- הצגת נתונים מספריים מדויקים לגבי מספר האבות שילדיהם איבדו את הסבסוד והתגייסו בפועל כתוצאה מכך
- עריכת מחקר השוואתי בין קבוצת משפחות שנפגעו מהשלילה לכאלו שלא נפגעו
- פרסום הבהרה פומבית והנחיית נציגי האוצר להבחין בדיוני הכנסת בין נתונים עובדתיים לבין השערות
בארגון "אמת ליעקב בישראל" מבהירים כי ככל שהדרישות לא ייענו במלואן בתוך פרק הזמן שנקצב, הם יפנו לערכאות משפטיות, לרבות הגשת הנתונים ופנייה לבג"ץ במסגרת העתירות התלויות ועומדות, וכן פנייה לוועדת האתיקה של הכנסת. המהלך מצטרף לשורה של פעולות משפטיות שהארגון מקדם בחודשים האחרונים נגד מה שהוא מכנה "אפליה מכוונת כלפי המגזר החרדי".
0 תגובות