בית משפט השלום ברחובות קבע היום כי ירדן מן, תושבת העיר, לא תקפה את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן – וזיכה אותה מכל העבירות שיוחסו לה. ההכרעה, שניתנה על ידי השופטת קרן וקסלר, עוררה הדים ציבוריים לאחר שנה של דיונים סביב פרשה שהפכה לאחת העימותים המתוקשרים ביותר בין נבחרי ציבור לאזרחים.
עדות יחידה – עם "קשיים לא מבוטלים"
כתב האישום נגד מן הוגש בשנה שעברה, יום לאחר שסילמן התלוננה כי הותקפה על ידה ונשמעה מאיימת כלפיה. אך כבר בפתח הכרעת הדין הדגישה השופטת וקסלר כי עדותה של סילמן היא העדות היחידה לתקיפה – והיא "מעוררת קשיים לא מבוטלים לגבי תוכן התלונה".
על פי גרסת בית המשפט, סילמן היא ש"החלה לרדוף אחרי מן, עקפה אותה, חסמה את דרכה ונכנסה למרחב האישי שלה". מן, כך נכתב, רק הסיטה את הטלפון שהוצמד לפניה, "מתוך רפלקס טבעי", ומכך נגרמה תוצאה מצערת לשרה – אך לא מתוך כוונת תקיפה.
חופש הביטוי ולא איומים
בכתב האישום נטען כי מן צילמה את סילמן, הטיחה בה האשמות קשות ואף איימה שתהרוג אותה. במשטרה טענו כי עדי ראייה אישרו את גרסת סילמן. ואולם, בבית המשפט עדויות אלו קרסו: עד אחד התקשה לשחזר את גרסתו, ועדה אחרת הכחישה כי ראתה סטירה.
השופטת הדגישה כי גם אם נאמרו ביטויים חריפים כגון "רוצחת" או האשמות על מות חיילים – מדובר בדברי ביקורת פוליטיים, החוסים תחת ההגנה של חופש הביטוי.
ביקורת חריפה על המשטרה
מעבר להכרעת הדין, השופטת וקסלר מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה. כבר בחקירה הראשונה נשאלה מן האם היא משתייכת לקבוצה פוליטית מסוימת – שאלה שלדברי השופטת "אינה לגיטימית ואף בלתי רלוונטית". גם קצין החקירות הודה בבית המשפט כי השאלה חרגה מגבולות הראוי.
0 תגובות