אלקנה פדרמן, שכיהן כקב"ט בפסטיבל נובה ונפצע במתקפת 7 באוקטובר, הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד ראש השב"כ לשעבר, רונן בר. פדרמן דורש פיצוי בסך 2.5 מיליון שקלים, בטענה שבר התרשל בהתנהלותו בשעות שקדמו למתקפה ולא העביר התרעה מלאה על סימנים מקדימים שהתקבלו במערכת הביטחון.
התביעה מפרטת נזקים גופניים ונפשיים שנגרמו לפדרמן, הפסדי השתכרות, כאב וסבל. לטענתו, אילו המידע המלא היה מועבר לגורמים הרלוונטיים, ניתן היה למנוע את פציעתו ואת האסון שפקד את משתתפי הפסטיבל.
על פי כתב התביעה, במהלך הלילה שקדם למתקפה התקבלו בשב"כ מספר אינדיקציות חריגות. בין היתר: הפעלה של עשרות עד מאות כרטיסי SIM ישראליים שהוכנו, לפי הנטען, עבור מחבלי חמאס; תנועות חריגות של בכירי הארגון; ושינויים בדפוסי התקשורת. כמו כן, מקור אנושי דיווח על התכנסות פעילי חמאס במסגדים ובנקודות מפגש, והמידע הועבר עד לרונן בר.
פדרמן טוען כי המידע מהמקור האנושי לא הוצג בדיון הערכת המצב שנערך בפיקוד הדרום בסביבות השעה 03:00 בלילה. בכתב התביעה הוא מכנה מידע זה "שובר שוויון", שלטענתו היה עשוי להשפיע באופן מהותי על האופן שבו פורשו יתר הסימנים המודיעיניים. עוד מצביע התובע על החלטת בר להזעיק לדרום את צוות "טקילה" של השב"כ, וטוען כי החלטה זו מלמדת שבר נערך לאפשרות של חדירה לשטח ישראל.
לטענת פדרמן, בר לא העביר דיווח מלא לפיקוד הדרום, והיה צריך להתריע גם בפני המשטרה שאבטחה את האירוע על אפשרות לחדירה או לחטיפה. לדבריו, אילו המידע המלא היה מועבר, הצבא היה נערך אחרת ופסטיבל נובה היה מקבל התייחסות שונה. בתביעה נטען כי בר "ברשלנותו, לא נקף אצבע למען הגנת משתתפי הפסטיבל ובכללם התובע".
כתב התביעה מתאר גם את פעולותיו של פדרמן במהלך המתקפה עצמה. עם תחילת ירי הרקטות, הוא פעל יחד עם המאבטחים שהיו באחריותו לפינוי אלפי המבלים. העיקרון שהנחה אותם, לפי התביעה, היה כי "לא עוזבים את האירוע עד שאחרון החוגגים עוזב". כאשר המחבלים הגיעו לאזור היציאה והחלו לירות במבלים, פדרמן ומאבטחים נוספים נסעו בטרקטורונים לעבר זירת הירי וסייעו בפינוי פצועים למתחם.
בהמשך הגיע למקום טנק פגוע ובו שני חיילים, ביניהם הלוחם אופיר טסטה ז"ל, שהיה פצוע קשה. לפי התביעה, פדרמן ביקש מטסטה את נשקו, ונלחם במחבלים יחד עם השוטר אנדריי פושיבאי ז"ל. לאחר שהמחסנית אזלה ופושיבאי נורה ונהרג, לקח פדרמן את אקדחו, שבו נותרו שישה כדורים, והמשיך להתקדם לעבר המחבלים. הוא נפגע מירי בעכוזו, נסוג מאות מטרים כשהוא פצוע ותחת אש, והסתתר בשיח במשך שעות, עד שאותר ופונה לבית החולים. בהמשך עבר שני ניתוחים.
פדרמן טוען כי התרעה מתאימה הייתה מובילה להפסקת המסיבה ולפינוי המתחם שעות לפני ירי הרקטות והחדירה, וכי כך ניתן היה למנוע את פציעתו ואת האסון כולו.
0 תגובות