משרד ההגנה האמריקאי נמצא בשלבי הערכה מחודשת של פריסת כוחותיו במזרח התיכון, לאור הנזקים הכבדים שספגו בסיסים אמריקאיים במפרץ הפרסי מתקיפות איראניות. הדיונים מתמקדים בשאלה האם יש להסיג חלק מהכוחות מאזור המפרץ ולפרוס אותם במקומות מוגנים יותר.
הנזקים שנגרמו למתקנים הצבאיים יצרו הזדמנות לבחינה מחודשת של כלל הנוכחות האמריקאית באזור. גורמים במשרד ההגנה ציינו כי ייתכן שלא יחזירו את הבסיסים למצבם הקודם. הבחינה מתבצעת בשיתוף משרד המדיניות בפנטגון, המטה המשולב ומפקדת המרכז האמריקאית.
מזכיר ההגנה פיט הגסת' טרם הנחה על ביצוע סקירה רשמית של הפריסה, וגורם בכיר במשרד ההגנה תיאר זאת כ"תכנון זהיר". הגורם ציין: "קבלת החלטות תידרש בנוגע לחלק מהדברים הללו". מפקדת המרכז מפעילה בדרך כלל כארבעים אלף חיילים בכעשרים אתרים שונים ברחבי האזור.
מתחילת השנה הנוכחית הזרימה ארצות הברית לאזור ספינות קרב, מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית מתקדמות כדי להגן על כוחותיה, ומאז ביצעה למעלה משלוש עשרה אלף תקיפות נגד איראן. הבסיסים הגדולים ביותר ממוקמים במפרץ הפרסי, כאשר בבחריין שוכנת המפקדה של הצי החמישי האמריקאי.
מדינות המפרץ הפרסי, בעלות הברית של ארצות הברית, תלויות במידה רבה בעוצמה הצבאית האמריקאית. כל צמצום משמעותי בנוכחות האמריקאית עלול להותיר מדינות אלו ללא יכולת הגנה מספקת. הדיונים צפויים להעצים את המחלוקת בין תומכי ההתערבות הצבאית לבין אלו המבקשים למקד משאבים בהגנת המולדת או בהרתעת סין.
בדיונים משתתף גם אדמירל בראדלי קופר, ראש מפקדת המרכז, התומך ברעיון של העברת כוחות מערבה. עוד לפני תחילת המלחמה בפברואר פונו בסיסים רבים בשל פגיעותם. גורם המכיר את הפרטים מסר: "איראן חושבת שאנחנו במקומות המסורתיים. ואנחנו לא".
בחודש מרץ נהרגו ששה אנשי שירות אמריקאים בתקיפה בכווית, ומאות מתקנים נפגעו. בנוסף, הצבא האמריקאי כילה למעלה מאלף מיירטי הגנה אווירית מתקדמים. מייקל ראטני, דיפלומט לשעבר, ציין: "המלחמה באמת הדגישה את הפגיעות... של הכוחות האמריקאיים באזור".
העברת כוחות מערבה לירדן, ישראל או ערב הסעודית עשויה להפחית את הלחץ על הבסיסים הקיימים. עם זאת, איראן הוכיחה יכולת לפגוע גם ביעדים רחוקים יותר - בחודש שעבר נהרגו ארבעה אנשי שירות אמריקאיים בירדן. התקיפות האיראניות גרמו לתסכול ניכר בקרב מדינות המפרץ, בעלות הברית של ארצות הברית.
אליסון מיינור, לשעבר מנהלת ענייני חצי האי הערבי במועצה לביטחון לאומי, אמרה: "צריך לדון בכל אלה באופן מקיף ולא רק בשאלה של מספר החיילים בלבד". בפנטגון מעריכים את עלות המלחמה בכשלושים ושבעה וחצי מיליארד דולר עד סוף ספטמבר תשפ"ו.
סכום זה אינו כולל את עלויות שיקום הבסיסים שנפגעו, המוערכות בכחמישה מיליארד דולר נוספים. יועצים ומכוני מחקר שונים הציעו לסגור בסיסים הנמצאים בטווח הפגיעה של איראן, או להעביר כוחות לישראל - אם כי קיימת מחלוקת בממשל האמריקאי בנוגע לרעיון זה, בשל חששות מודיעיניים.
ההצעה להעביר חלק מהכוחות האמריקאיים הממוקמים במזרח התיכון לשטח ישראל הועלתה על ידי גורמים בכירים בוושינגטון. בין היתר, דו"ח של מכון המחקר JINSA הציע להעביר נכסים צבאיים אמריקאיים לבסיס חיל האוויר עובדה שבדרום הארץ.
במהלך ההיערכות למבצע "Epic Fury" שלחה ארצות הברית מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-22 Raptor לבסיס עובדה. צעד זה נתפס כביטוי נוסף להידוק הקשרים הצבאיים והאסטרטגיים בין ארצות הברית לישראל במהלך הלחימה באזור.
אולם בתוך ממשל טראמפ קיימת מחלוקת פנימית משמעותית בנוגע להרחבת הנוכחות הצבאית הקבועה על אדמת ישראל. מתנגדי הרעיון בממשל מעלים הסתייגויות ביטחוניות ומזהירים מפני ההשלכות של פריסה מורחבת כזו.
החשש המרכזי שמביעים הגורמים המתנגדים נוגע ליצירת פגיעות בתחום הריגול הנגדי. בפנטגון קיימת דאגה מפעילות ריגול אפשרית, והחשש הוא שנוכחות נרחבת של חיילים וציוד אמריקאי בישראל תחשוף מידע מודיעיני רגיש לסיכונים.
0 תגובות