דיון מורכב התקיים היום (יום רביעי) בבית המשפט העליון, כאשר הרכב של שלושה שופטים דן בעתירת סיעת הליכוד וגוש הימין-חרדים נגד החלטתו התקדימית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. ההחלטה אסרה באופן גורף על נציגי הסיעות והרשימות השוהים בקלפיות לדווח למטות המפלגות בזמן אמת על נוכחות מצביעים – מהלך שמנטרל למעשה את יישומוני ההמרצה כגון 'אלקטור' ומעורר זעם רב במפלגות החרדיות ובליכוד.
בדיון, שהתנהל בפני השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, התמקדו השופטים בשאלת הפגיעה בפרטיות הבוחר, אך הביעו ספקות משמעותיים באשר לסמכותו הבלעדית של סולברג להכריע בנושא ללא כינוס מליאת הוועדה. בתום הדיון הציעו השופטים מתווה פשרה: להשיב את ההכרעה למליאת ועדת הבחירות המרכזית – גוף פוליטי שבו נהנות סיעות הקואליציה מרוב מובנה.
"פיגוע פוליטי" מול הגנת הפרטיות
במהלך הטיעונים תקף בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, את העיתוי והסמכות: "שאלה ראשונה האם הדבר נעשה בסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית וגם אם נניח שזה היה בסמכותו האם נכון היה לפרסם את ההנחיה באוגוסט – מדוע מבהירים את הדין בניגוד גמור לכל מה שהשופטים קבעו".
עו"ד בומבך הדגיש את המשמעות המעשית של האיסור: "מבחינת הליכוד מדובר בפיגוע. זה הורס לה את הבחירות. כמה שבועות לפני בחירות, זה נזק אדיר וקולוסאלי לליכוד. הליכוד זו מפלגה ותיקה בעלת מאגר בוחרים גדול ששקדה עליו הרבה מאוד שנים וברור שהיא רוצה להשתמש במידע שברשותה. לשנות נוהג רגע לפני הבחירות?"
מנגד, שופטי ההרכב הקשו בסוגיית הפגיעה בצנעת הפרט. השופט אלכס שטיין ציין: "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות". השופטת יעל וילנר הצטרפה לדברים וקבעה כי מדובר בפגיעה "גם במרחב התודעתי", שכן החשיפה עלולה להסגיר את השקפתו של הבוחר: "ברגע שיש חשיפה של מידע כזה יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת".
נציג יהדות התורה: "המטרה היא גם טוהר הבחירות"
אל הדיון הצטרף גם בא כוחה של סיעת יהדות התורה, עו"ד משה מורגנשטרן, שהבהיר את החיוניות של פעילות הנציגים בקלפי: "המטרה של העברת המידע אינה רק המרצת בוחרים היא גם טוהר הבחירות. ההחלטה ניתנה שהמחוקק כבר לא יכול לעשות דבר. כל יו"ר הועדה הקודמים הכשירו את הדבר הזה".
השופטת וילנר השיבה לו: "השאלה היא כאן של איזונים. בעבר היו דחיות על הסף". השופט שטיין שב והמחיש את עמדתו בדוגמה יומיומית: "מרגע שיש מאגר ומתוכו אתה יכול להצביע ומי לא הצביע. אני קם בבוקר בבחירות ומספר לכולם שאצביע אבל הולך לים אין לי חשק להצביע פתאום כולם יגידו שלא הצבעתי זה כניסה למידע אישי אודותיי. אין ספק שיש כאן פגיעה בפרטיות".
המחלוקת על הסמכות וניגוד העניינים
עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שייצג בדיון שורה של גורמים – את יו"ר הוועדה סולברג, את ועדת הבחירות המרכזית, את הרשות להגנת הפרטיות ואת היועצת המשפטית לממשלה – טען: "בנושאים משפטיים יו"ר מנחה את הוועדה, ולא בכדי הוא שופט עליון. מדובר בנושא משפטי מובהק".
השופטת וילנר העירה: "הוא מכריע בלי להעביר את העניין לועדה". מיליקובסקי השיב: "אין סעיף חוק מפורש שמתיר את העברת המידע הזה". וילנר עמדה על כך: "צריך סמכות עדיין". על כך ענה נציג הפרקליטות: "די לי בסמכות טבועה. אם היו"ר אחראי על פעילותה מכח סמכותו הוא צריך שהפעלת הסמכות לא תהיה כרוכה במעבר על החוק".
מנגד, עו"ד שחר בן מאיר, שעתר במקור לוועדת הבחירות בדרישה לעצור את הוצאת המידע, צידד בעמדת סולברג: "כבר בפנייתי הראשונה עלתה השאלה למי יש סמכות. לטענתי החלטת סולברג מתבססת על החוק ועל עוד חוקים. סולברג אומר יש פרקטיקה שנטען שהיא לא חוקית של הוצאת מידע מהקלפי – מי הגיע לקלפי ומי לא".
השופט שטיין העיר על הטענה: "יש בעיה אם הטענה כי חוק יסודות המשפט אומר שאם אין תשובה בדבר חקיקה הולכים להיקש. אבל יש פסק דין הלכה". עו"ד נעמה דיאמונד מהקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב הוסיפה: "לאורך ההליך רואים נסיון לבצע הפרדה בין דיני הגנת הפרטיות לבחירות. אבל יש ממשקים. הדברים הולכים יד ביד".
הצעת הפשרה של בג"ץ
בתום התייעצות בהפסקה חזרו השופטים לאולם והעלו הצעת פשרה: להשיב את ההכרעה למליאת ועדת הבחירות המרכזית – גוף פוליטי שבו נהנות סיעות הקואליציה מרוב מובנה. הרכב השופטים ציין כי מתעורר קושי מהותי בשאלת סמכותו הבלעדית של היו"ר לקבל הכרעה כזו בעצמו, וכן הובעה אי-נוחות מכך שהפרקליטות מייצגת בתיק מספר גופים בעלי אינטרסים מנוגדים.
מדברי השופטים במעמד הצעת הפשרה: "הפנייה הייתה לוועדה, לא ליו"ר הוועדה. זה היה הרבה יותר טבעי שהוועדה תכריע, אז יש פה קושי. יכול להיות שצריך להוציא צו על תנאי לעניין הסמכות. אין לנו קושי לעניין הפגיעה בפרטיות. אנחנו מציעים, לנוכח המורכבות, להעביר את זה חזרה לוועדה, שהיא תכריע. אנחנו לא מכריעים. לממש את הפנייה שהוועדה תחליט. החלטת היו"ר תובא בפני הוועדה כחוות דעת מטעמו. הפסיקה קובעת שחוות דעת של היו"ר כמשפטן בשאלה משפטית יש לה משקל נכבד, והוועדה תכריע, כשכל החומר יונח לפניה. זה יהיה צריך להיות תוך מספר ימים. אחרי ההכרעה, טענות הצדדים יישמרו"
"נראה לנו שזה הפתרון הכי טוב בנסיבות התיק. עדיף מפסק דין וצווים על תנאי. עדיף בהסכמה. אולי יש קושי בייצוג בו-זמנית של הוועדה וגם היו"ר. אולי היינו צריכים לבקש מהוועדה עמדה. אנחנו מתחבטים. מציעים שתחזירו לוועדה, שהיא תחליט" כך השופטים.
בשלב זה, החזרת הדיון למליאת ועדת הבחירות נתפסת כהישג טקטי עבור הליכוד והמפלגות החרדיות בשל הרוב המובטח להן שם. יחד עם זאת, מדובר ככל הנראה בניצחון זמני בלבד: על פי הדין, המליאה מחויבת להעניק משקל לחוות דעתו המשפטית של השופט סולברג. מאחר והשופטים הביעו עמדה נחרצת בנוגע לפגיעה בפרטיות המצביעים, כל החלטה של מליאת הוועדה שתכשיר את היישומונים צפויה להיתקל בעתירה מיידית נוספת לבג"ץ — שבה יתבקש בית המשפט להכריע סופית בסוגיה טרם פתיחת הקלפיות.
0 תגובות