בית המשפט לערעורים בפריז הפחית היום (שלישי) באופן משמעותי את תקופת השעייתה של מנהיגת הימין הצרפתי, מארין לה פן, מהחיים הציבוריים. ההחלטה סוללת עבורה את הדרך להתמודד בבחירות לנשיאות שיתקיימו באפריל הבא – למרות שנידונה לשנת מאסר בפועל במעצר בית עם אזיק אלקטרוני.
שופטי בית המשפט לערעורים גזרו על לה פן (57), יו"ר מפלגת "האיחוד הלאומי" המתנגדת להגירה, איסור כהונה בתפקיד ציבורי למשך 45 חודשים, מתוכם 30 חודשים על תנאי – כלומר, 15 חודשי הרחקה בפועל בלבד. בנוסף, נגזרו עליה שלוש שנות מאסר, מתוכן שנתיים על תנאי, כאשר את שנת המאסר בפועל שנותרה היא תרצה במעצר בית עם אזיק אלקטרוני. עוד הוטל עליה קנס כספי בסך 100,000 אירו.
הקלה דרמטית לעומת פסק הדין המקורי
מדובר בהקלה דרמטית לעומת פסיקת הערכאה הראשונה ממרץ 2025, שגזרה עליה חמש שנות הרחקה בפועל – עונש שהיה קוטע את הקריירה הפוליטית שלה ומונע ממנה את המרוץ לארמון האליזה. התביעה דרשה להותיר את חמש שנות ההרחקה וביקשה ארבע שנות מאסר, בטענה שלה פן עמדה בראש מערכת להסטת כספי ציבור.
מנגד, עורך דינה, רודולף בוסלו, טען בפני השופטים כי "מפעל חייה" של לה פן מופקד בידיהם. כעת, כשהיא חופשייה מהאיום הפוליטי המיידי, לה פן מסומנת שוב כאחת המועמדות המובילות לרשת את עמנואל מקרון בארמון האליזה.
פרשת העוזרים הפיקטיביים: "נעשתה טעות"
הפרשה, שהתפוצצה ב-2023 והגיעה לבית המשפט בספטמבר 2024, עסקה במנגנון הונאה מתוחכם שפעל בין השנים 2004 ל-2016. לה פן ו-24 בכירים נוספים הואשמו בניצול התקציב החודשי שנועד להעסקת עוזרים בפרלמנט האירופי, שבו כיהנה לה פן כחברה מ-2004. בפועל, כספים אלו – בשווי כולל של כ-3.3 מיליון אירו – שימשו למימון עובדי מפלגה פנימיים בצרפת.
במשפט הערעור הודתה לה פן כי "נעשתה טעות" וכי חלק מהעובדים ביצעו עבודה מפלגתית, אך התעקשה כי סברה לתומה שהדבר מותר ולא ניסתה להסתיר זאת. התובעים, לעומת זאת, האשימו אותה בניהול מערכת מקצועית ומתוכננת שנועדה להעביר כספים ציבוריים לטובת מימון מנגנון המפלגה.
40 שנה בחזית הימין: פרופיל פוליטי
לה פן הצטרפה ל"חזית הלאומית" שהקים אביה ב-1986, בגיל 18. לאורך השנים כיהנה כמושלת מחוזית ועלתה בסולם הדרגות עד שנבחרה להנהגת המפלגה והובילה קו אידאולוגי נחרץ נגד הגירה, גלובליזציה והאיחוד האירופי.
היא עוררה סערות רבות, ובראשן ב-2010, כשהשוותה את חסימות הרחובות בפריז לצורך תפילות מוסלמים לכיבוש הנאצי – אמירה שגררה ביקורת חריפה. בשנים האחרונות עברה המפלגה שינוי דרמטי תחת הנהגתה, כאשר בשיאה החרימה את אביה בעקבות עמדותיו האנטישמיות. ז'אן מארי לה פן נפטר בשנה שעברה.
היחס לישראל וליהדות: בין חיבוק למלכודת
הקשר של לה פן ליהדות ולישראל מורכב ומלא סתירות. מצד אחד, לה פן פעלה לנקות את מפלגתה מהתדמית האנטישמית של אביה והרחיקה חברים בעלי דעות כאלו. הפילוסוף היהודי-צרפתי אלן פינקלקראוט אף יצא להגנתה וטען כי היא עצמה אינה אנטישמית.
בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר, הביעה לה פן תמיכה מוחלטת ו"ללא סייג" בעם בישראל הסובל מההתקפה הנתעבת, עמדה שהציגה גם בדיוני הפרלמנט הצרפתי. גם ז'ורדן ברדלה, המסתמן כמועמד המוביל לנשיאות צרפת וצפוי להחליף את לה פן אם ערעורה לא היה מתקבל, הביע תמיכה בישראל ובקהילה היהודית.
עם זאת, לה פן מתנגדת לבנייה בהתיישבות ובעבר ביקרה את חוקי ההגירה וההתבטאויות בישראל. ניסיונותיה לבקר בארץ נבלמו בעבר על ידי השלטונות. בנוסף, היא עוררה כעס רב כשטענה כי צרפת אינה אחראית לפשעי ממשלת וישי וגירוש היהודים ב-1942, בניגוד להכרה הרשמית של הנשיא שיראק מ-1995.
במסגרת מאבקה באסלאם הרדיקלי, הצהירה לה פן כי תאסור שחיטה כשרה בצרפת וכי תמנע אזרחות כפולה – צעד שהיה מאלץ יהודים צרפתים בעלי אזרחות ישראלית לבחור בין שתי המדינות.
המרוץ ל-2027 נפתח מחדש
למרות המגבלות הצפויות של מעצר בית ואזיק אלקטרוני, מדובר באנחת רווחה עצומה עבור הימין הצרפתי. המרוץ לנשיאות יתגבש כבר בספטמבר הקרוב. החוק הצרפתי הנוקשה מחייב השגת חתימות תמיכה מ-500 נבחרי ציבור כדי להיכלל בפתק ההצבעה – דרישה שמקשה על החלפת מועמד ברגע האחרון.
כעת, כשהיא חופשייה מהאיום הפוליטי המיידי, לה פן מסומנת שוב כאחת המועמדות המובילות לרשת את עמנואל מקרון בארמון האליזה.
0 תגובות