
יוסי ריינר, דוברו של חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית, פתח אמש (מוצ"ש) במתקפה חריפה נגד הנהגת היישוב החרדי מעלה עמוס שבגוש עציון. הרקע: פרסום מסמך הקבלה וההתחייבות הרשמי של היישוב, הכולל דרישות מחמירות בנושאי צניעות, טכנולוגיה וכפיפות הלכתית.
"מאה שערים מתרחבת ומגיעה גם לגבעות", כתב ריינר בפרסומו, תוך שהוא מצטט מתוך המסמך: "אסור להשתמש במכשיר הטמא הנקרא אייפון". בהמשך החריף את לשונו והוסיף: "עופו מהגבעות וחזרו לחורים שלכם בבני ברק, בית שמש ובקריית ספר".
המסמך המלא: חמישה סעיפים מחייבים
המסמך, הנושא בראשו את סמליל היישוב עם הכיתוב "מעלה עמוס – ישוב קהילתי חרדי" מפרט חמישה סעיפים עליהם נדרשים המועמדים לחתום:
סעיף ראשון – אורח חיים חרדי: הנקלטים מתחייבים לחיות באורח חיים חרדי על כל משמעויותיו, הן בדיבור, הן במעשה, הן בהתנהגות, הן בלבוש על פי תקנון הצניעות של היישוב, והן בחינוך הבנים והבנות.
סעיף שני – איסור מכשירים ובידור: הנקלטים מקבלים על עצמם איסור מוחלט להחזיק ולהשתמש במכשיר 'אייפון', וכן איסור להשתמש במחשב כאמצעי בידור בכל אופן שהוא.
סעיף שלישי – הסדרת אינטרנט וסינון: על פי דעת תורה, אסור בהחלט להשתמש באינטרנט, גם לצורך עסקים, בלי אישור של מורה הוראה מובהק, ואז רק באינטרנט מוגן בהגנה המירבית.
סעיף רביעי – ציות למרא דאתרא: הנקלטים מתחייבים להישמע לרב מרא דאתרא שליט"א בכל ענין הנוגע לחיי הישוב, כפי המבואר בהלכה ובהתאם לסמכויות הרב.
סעיף חמישי – סמכויות הלכתיות: בכל נושא הלכתי הנוגע לניהול הישוב ולציבור, הרב בלבד הוא הסמכות ההלכתית לפסוק. אין היחיד או הציבור רשאי לפנות לרבנים אחרים בעניינים הנוגעים לציבור אלא בהסכמת הרב, ולא ייקבע אף אחד אחר בתוך הישוב כפוסק ומורה הלכה ללא הסכמת הרב.

המעמד החוקי: יישוב קהילתי ותיק
גורמים בהתיישבות מציינים כי דבריו של ריינר מתעלמים ממעמדו וההיסטוריה של המקום. מעלה עמוס איננו "גבעה" או מאחז לא מוסדר, אלא יישוב קהילתי כפרי שהוקם בשנת תשמ"א במסגרת המועצה האזורית גוש עציון.
גרעין ההתיישבות המקורי הוקם בידי בוגרי ישיבת "חברון - כנסת ישראל", בראשות הגאון רבי הלל זקס זצ"ל ששימש כרבו הראשון, לצד בוגרי ישיבת "אש התורה", ובהם הרב אורי זוהר זצ"ל. מזכיר היישוב הראשון ונציגו במועצה האזורית היה יו"ר ש"ס כיום ח"כ אריה דרעי.
מבחינה משפטית, יישוב קהילתי מתבסס על אגודה שיתופית וחזון משותף, והחוק בישראל מעניק לו סמכות להפעיל ועדת קבלה אזורית לצורך שמירה על המרקם החברתי והתרבותי של הקהילה.















0 תגובות