היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה את סגירת תיקי החקירה נגד ארבעה מעובדי לשכת השר לביטחון לאומי, ובהם עו"ד בבלי, יועץ החקיקה לשעבר של השר. ההחלטה מסיימת את ההליך הפלילי כנגדם ללא הגשת כתבי אישום. החקירה, שהחלה בחודש חשוון תשפ"ה (נובמבר 2024), התמקדה בפעילות מערך התגבור שהוקם לאחר מתקפת שמחת תורה תשפ"ד והנפקת עשרות אלפי רישיונות נשק.
עו"ד בבלי, שלפי הדיווחים אישר בעצמו למעלה מ-700 רישיונות במסגרת מערך התגבור, יצא בתגובה חריפה לסגירת התיק. בעקבות הודעת השר בן גביר על כוונתו למנותו לתפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל, טען בבלי כי מערכת אכיפת החוק ניסתה להשתמש בחקירה ככלי ללחוץ עליו ולמנוע את מינויו. לדבריו, סגירת התיק מוכיחה שלא היה כל בסיס לחשדות.
עם זאת, הפרשה טרם הסתיימה במלואה. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ממשיכה לבחון את העמדתו לדין של ישראל אבישר, שכיהן בעבר כראש האגף לרישוי כלי ירייה. החשד כלפיו הוא למרמה והפרת אמונים, בשל מתן היתר לגורמים שלא הוסמכו כדין – ובכללם עובדי לשכת השר, בנות שירות לאומי ועובדי כנסת – להשתתף בהנפקת אלפי רישיונות.
העימות בין עו"ד בבלי ולשכת השר לבין היועצת המשפטית לממשלה מסמן את פתיחת המערכה סביב מינויו של היועץ המשפטי הבא של משטרת ישראל. כל צד מתכונן כעת לשלב הבא, שיקבע במידה רבה את מאזן הכוחות בארגון האכיפה הגדול במדינה.
תיק החקירה נפתח בחודש חשוון תשפ"ה (נובמבר 2024) בעקבות העלייה החדה במספר הבקשות לרישיונות נשק לאחר מתקפת שמחת תורה תשפ"ד והקמת מערך התגבור. החשד המרכזי היה שעובדי הלשכה השתתפו בהליכי רישוי כלי ירייה מבלי שהוסמכו כדין לכך. שלושה מהם נחקרו באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים, ועובדת נוספת מסרה עדות פתוחה.
בחודש ניסן תשפ"ה (אפריל 2025) קבעה המשטרה כי אף שנמצאו ליקויים מינהליים בהליכים, הם אינם עולים לכדי עבירה פלילית, והעבירה את התיק להכרעת הפרקליטות. לפי דיווחים מסביבת השר, המשטרה המליצה על סגירת התיק כבר שנתיים קודם לכן, וכעת אושרה ההחלטה באופן סופי על ידי היועצת המשפטית לממשלה.
ברקע הפרשה עומדים נתונים משמעותיים: כ-23 אלף אישורים מותנים וכ-15 אלף רישיונות סופיים הונפקו במסגרת מערך התגבור. בדיקות פרטניות של אלפי רישיונות העלו ליקויים בחלק מהם. על פי הדיווחים, עו"ד בבלי אישר בעצמו למעלה מ-700 רישיונות במסגרת זו.
החקירה התמקדה בשאלה האם עובדי הלשכה פעלו בגבולות הסמכות שניתנה להם או שמא חרגו מההיתר. המשטרה בחנה את הליכי הרישוי ומצאה ליקויים מינהליים, אך קבעה כי אין בהם כדי להצדיק הליך פלילי. הפרקליטות אימצה את המסקנה והחליטה על סגירת התיקים.
לאחר הסגירה תקף עו"ד בבלי בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה וטען כי ניסתה "להחזיק אותו בגרון" כדי לסכל את התמודדותו לתפקידים ציבוריים, ובכלל זה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל. בבלי ראה בחקירה ניסיון לפגוע במעמדו המקצועי ולמנוע ממנו להתקדם בקריירה.
הפרשה עצמה לא הסתיימה לחלוטין. בחודש תמוז תשפ"ו (יולי 2026) הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לישראל אבישר, לשעבר ראש האגף לרישוי כלי ירייה, כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע. החשד: מרמה והפרת אמונים בגין מתן היתר לגורמים שלא הוסמכו כדין – ובהם אנשי לשכת השר, בנות שירות לאומי ועובדי כנסת – לקחת חלק בהנפקת אלפי הרישיונות.
הפרשה, שנולדה מרפורמת הנשק שקידם השר בן גביר לאחר מתקפת שמחת תורה תשפ"ד, ממשיכה לעורר מחלוקת. תומכי השר רואים בסגירת התיקים הוכחה לכך שהחקירה נפתחה ללא בסיס מספיק. לעומתם, מבקרים מצביעים על ליקויים מערכתיים שנמצאו בהליכי הרישוי ודורשים טיפול בהם.
רפורמת הנשק של השר בן גביר הובילה לעלייה חדה במספר רישיונות הנשק שהונפקו לאזרחים. השר טען כי המהלך נועד לחזק את הביטחון האישי של האזרחים בעקבות גל הטרור שפרץ לאחר מתקפת שמחת תורה. מבקרים טענו כי הרפורמה בוצעה בחופזה וללא פיקוח מספיק, מה שהוביל לליקויים בהליכי הרישוי.
סגירת התיקים מסיימת פרק אחד בפרשה, אך השאלות המערכתיות לגבי הליכי הרישוי והפיקוח עליהם נותרו פתוחות. התיק נגד אבישר עשוי לשפוך אור נוסף על האופן שבו התנהל מערך התגבור ועל השאלה מי נשא באחריות לליקויים שנמצאו בהליכים.
0 תגובות