תביעה חדשה שהוגשה בבית המשפט המחוזי הפדרלי בוושינגטון חושפת פרשה חסרת תקדים: ממשל טראמפ ניהל שיתוף פעולה שיטתי עם השלטונות בטהראן, במסגרתו הועברו לידי איראן שמותיהם ותיקיהם הרפואיים והאישיים של אזרחים איראנים שביקשו מקלט מדיני בארצות הברית. כך לפי דיווח ב'ניו יורק טיימס'.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי ארגון זכויות אדם המייצג אזרחים איראנים-אמריקאים, המהלך איפשר לבכירי הממשל בטהראן לסמן ולבחור בעצמם אילו פליטים יגורשו מן המדינה ויוחזרו לידיהם. התביעה מבהירה כי "ממשלת ארצות הברית איפשרה לממשלת איראן לבחור את האיראנים שגורשו לאיראן", ובכך הפרה את התקנות הפדרליות של המשרד לביטחון המולדת.
פגישות חודשיות עם נציגי טהראן
ההסדר המודיעיני החל לקרום עור וגידים במרץ אשתקד, במהלך פגישה רשמית שקיימו נציגי מחלקת המדינה האמריקאית עם דיפלומטים איראנים במתחם שגרירות פקיסטן בוושינגטון. באותה פגישה הועברה רשימה ראשונית של לפחות 150 מועמדים לגירוש.
מאז אותה פגישה, נציגי רשות האכיפה לענייני הגירה ומכס קיימו מפגשים פרונטליים קבועים מדי חודש עם נציגים איראנים, והמשיכו להעביר להם מידע מוגן על אודות מבקשי המקלט ובני משפחותיהם שנותרו באיראן. הקשרים החשאיים לא פסקו גם לאחר שבחודש פברואר האחרון פתחה ארצות הברית במלחמה כוללת נגד איראן וחיסלה את מנהיגה.
"לחצו על עצורים לוותר על זכויותיהם"
בתביעה נטען כי שני הצדדים "פעלו יחד כדי ללחוץ על עצורים איראנים לוותר על זכויותיהם ולאלץ אותם להסכים לחזור לאיראן ללא הבטחות לביטחונם עם חזרתם", תוך ניצול המידע הרגיש שמסרו לרשויות האמריקאיות.
במסגרת בקשות המקלט שלהם, העצורים האיראנים חשפו מידע מפורט על זהותם, משפחותיהם, דעותיהם הפוליטיות, דתותיהם והסיבות בגללן הם חששו מממשלת איראן - מתוך אמון מלא כי הסודיות תישמר. עורך הדין מייקל קירקפטריק, המייצג את העותרים, הסביר כי התביעה נשענת על עדויות של עצורים שזומנו לפגישות פתע עם נציגים קונסולריים איראנים בארצות הברית, אשר הציגו בפניהם פרטים חסויים מתוך תיקי ההגירה הרשמיים שלהם.
הכחשה אמריקאית מול עדויות
דובר המשרד לביטחון המולדת הכחיש בתוקף את הטענות ומסר כי רשות ההגירה לא שיתפה "רישומי בקשות מקלט" עם ממשלת איראן, אלא רק איפשרה לעצורים גישה קונסולרית לנציגי מדינתם כמקובל על פי החוק והתקנות. מחלקת המדינה האמריקאית סירבה למסור תגובה רשמית לפרסומים, תוך שהיא מכוונת למדיניות ארוכת השנים של המשרד שאינה מאפשרת להתבטא בנושאים הקשורים להליכים משפטיים תלויים ועומדים.
בסוף השנה שעברה גורשו בפועל יותר מ-100 איראנים חזרה למולדתם, ובהם נוצרים בני מיעוטים דתיים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. חלקם כבר נעצרו ונחקרו באכזריות על ידי אנשי מודיעין של משמרות המהפכה. בארגון זכויות האדם מדגישים כי "כל אחת מהקבוצות הללו עומדת בפני סיכון מתועד היטב של מאסר, עינויים או הוצאה להורג עם חזרתה לרפובליקה האסלאמית של איראן".
העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו מניעה מיידי להפסקת המדיניות, ולמנוע מהממשל להמשיך במסירת מידע רגיש לטהראן. התביעה מצטרפת לשורה של הליכים משפטיים שמתנהלים בימים אלו בבתי המשפט הפדרליים בנושאי זכויות אדם ומדיניות חוץ.
0 תגובות