חקירת רשות ניירות ערך נגד חברת 'לקח השקעות' הפכה היום (רביעי) לגלויה, כחצי שנה לאחר שהרשות פרסמה אזהרה חריגה לציבור בנוגע לפעילות גיוס המשקיעים של החברה. לפי הפרסום של הכתב סימי ספולטר באתר 'דה מרקר', חוקרי הרשות עיכבו את חיים קפלן, בעל החברה, לחקירה פלילית באזהרה, ופשטו על משרדי החברה במסגרת מעבר למישור הפלילי.
במרכז הפרשה עומד חשד לגיוס מאות מיליוני שקלים, בעיקר ממשקיעים חרדים, לצורך השקעה לכאורה במכרה זהב באתיופיה. על פי הדיווחים, היקף הכספים שגויס עשוי להגיע לכ-250 מיליון שקל, כאשר לחלק מהמשקיעים הוצעו תשואות גבוהות במיוחד והם אף נטלו הלוואות ושיעבדו דירות לצורך ההשקעה.
המודל השיווקי: משכנתאות ותשואות מופרזות
המודל העסקי של החברה הציע לאברכים להשקיע במיזמי כריית זהב באתיופיה ובמתכות יקרות באפריקה. מאחר שלרוב קהל היעד לא היה הון עצמי נזיל, המנגנון התבסס על נטילת משכנתאות והלוואות בסכומים שבין 500 אלף שקלים למיליון וחצי שקלים, תוך שעבוד דירות המגורים של המשקיעים.
בתמורה להעברת כספי ההלוואות, התחייבה החברה לכסות עבור המשקיעים את תשלומי המשכנתא החודשיים לבנקים, ובנוסף להעניק להם תשואות גבוהות במיוחד שהגיעו על פי החשד עד ל-100 אחוזים מתום תקופת ההשקעה. כדי לבסס את האמון בקרב הקהילה, נשענו מקדמי המיזם על שמותיהם של רבנים מוכרים.
החשד המרכזי: פעילות במתכונת 'הונאת פונזי'
במוקד החקירה של רשות ניירות ערך עומד החשד כי המודל הכלכלי של החברה פעל כהונאת פונזי. חשד זה נסמך על אישורים שניתנו בעבר מצד הנהלת החברה, לפיהם מאחר שהמכרה באתיופיה טרם הפיק רווחים בפועל, התחייבויותיה השוטפות למשקיעים הקיימים שולמו מתוך כספי הגיוס של המשקיעים החדשים.
במקביל, בדיקות מקיפות שבוצעו על ידי גורמים אזרחיים, ובהם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי', העלו ממצאים מדאיגים: החברה דיווחה למשקיעים על רכישת ציוד כרייה מתקדם באתיופיה בשווי 5 מיליון דולר, אך מומחים עצמאיים שהגיעו לשטח העריכו את שוויו הריאלי של הציוד הקיים ב-300,000 דולר בלבד.
בנוסף, התברר כי רישיון הכרייה של החברה מתפרס על שטח של 0.78 קילומטר רבוע בלבד - שטח שלטענת גאולוגים אינו מסוגל לייצר תפוקה שתכסה התחייבויות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. כמו כן, דוחות של חברת הייעוץ הבינלאומית SRK שהוצגו למשקיעים היו דוחות קונספטואליים בלבד משנת 2017, ללא נתוני רזרבות מוכחים.
ההאטה התזרימית ועיכובי התשלומים בחודשים האחרונים יצרו משבר חריף בקרב מאות המשפחות שמשכנו את בתיהן, ורובן עומדות כעת בפני שוקת שבורה מול חובות כבדים לבנקים וחשש מאיבוד נכסיהן.
הבדיקה החשבונאית והאזהרות ההלכתיות
המעבר למישור הפלילי מגיע לאחר חודשים ארוכים של סערה ציבורית, שבהם פנו המשקיעים לבתי הדין בניסיון להסדיר את מעמד הכספים. לפני מספר חודשים ערך הדיין הגאון רבי מאיר הייזלר מבית הדין בבני ברק בדיקת עומק בספרי החברה ובחן את התחזיות הכלכליות.
במכתבו הרשמי טען הגר"מ הייזלר כי מבחינה חשבונאית ניתן להתחקות אחר כמעט מאה אחוזים מהכספים, וכי לא נמצאו ראיות למרמה מתוכננת מראש או ל'תרגיל עוקץ'. עם זאת, הדיין הטיל איפול כבד על רמת הסיכון הריאלית של הפרויקט והבהיר כי הוא אינו מיועד לציבור בני התורה.
השקעה במיזמי כריית זהב המצויים בשלבים ראשוניים מאופיינת ברמת סיכון קיצונית... אפיקי השקעה מסוג זה נועדו לאנשי עסקים בעלי הון שיש להם את היכולת להסתכן וגם חלילה להפסיד, ולא לאברכים בני תורה שבמקרה הפסד חלילה ההשלכות הינן קשות
על מכתבו זה הוסיפו הגאב"ד הגר"ש רוזנברג והראב"ד הגר"י סילמן, הוראה ישירה והתרעה ברורה לציבור: 'חובה להזכיר ולהתריע, שעל הציבור לדעת כי השקעות מסוג זה, הכרוכות בסיכון גבוה, אינן מתאימות להשקעת כספי אברכים, ובפרט לא לשעבד את דירות המגורים לכך'.
רבה של מודיעין עילית, הגאון רבי מאיר קסלר, התייחס אף הוא לנושא וציין את שיתוף הפעולה של היזם חיים קפלן עם החלטות בית הדין באותה עת, שכללו לטענתו הפסקה של גיוס כספים מהציבור החרדי וניסיונות להכנסת משקיע מוסדי חיצוני שיזרים הון לייצוב המערכת הפיננסית ולתשלום המשכנתאות.
המשך ההליכים
בעבר דחה חיים קפלן בתוקף את הטענות נגדו, הצהיר כי פעל בתום לב ובשקיפות כדי להשיא רווחים למשקיעים, והודיע על שיתוף פעולה מלא עם גורמי הבקרה. כעת, עם הפיכת החקירה של רשות ניירות ערך לגלויה, יצטרכו חוקרי מחלקת חקירות ברשות לקבוע האם מדובר בכשל עסקי חריף של מיזם בסיכון גבוה, או שמא מדובר בעבירות פליליות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין.
0 תגובות