מאז סוף חודש מרץ האחרון, כמעט שלא חלף יום מבלי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצהיר באופטימיות כי ההסכם עם איראן "קרוב מאוד". על פי מעקב של רשתות תקשורת אמריקאיות, הנשיא חזר על ההבטחה הזו 37 פעמים - מבלי שההסכם המיוחל יראה אור.
בין הרטוריקה האמריקאית המבשרת על פריצת דרך, להכחשה האיראנית המתמשכת ולתקרית הפלת מסוק האפאצ'י מעל מצר הורמוז - עולה שאלה מהותית: האם המשא ומתן מתקרב לסיומו, או שמדובר בטקטיקה מורכבת לניהול המשבר ולא להכרעתו?
טקטיקה של ניהול משברים
תוכנית "אל-תאסיעה" בערוץ "סקיי ניוז" אירחה את סעיד אל-בוסתאני, מומחה לענייני ארצות הברית והמזרח התיכון, שפירק את ממדי התמונה. על פי דבריו, החזרתיות של טראמפ חושפת פער ברור בין הנרטיב הפוליטי למציאות בשטח.
בשלהי מרץ הדגיש טראמפ שטהראן "מתחננת לעסקה"; בתחילת אפריל קצב דד-ליין של שבועיים; ובאמצע החודש דיבר על סגירה תוך "יום-יומיים". במהלך מאי ועד היום, הוא ממשיך להבטיח שההסכם ייחתם תוך "ימים ספורים" - אך בשטח דבר לא השתנה.
אל-בוסתאני הסביר כי זו אינה מקריות, אלא שיטת עבודה מכוונת. "זהו ניהול משבר הכולל את ניהול שוקי הנפט, הפוליטיקה האמריקאית הפנימית והמשא ומתן מול האיראנים", ציין. האופטימיות נועדה לדחוף את איראן לשולחן, ואם ארצות הברית לא תשיג את מבוקשה, היא תמשיך באסטרטגיית הלחץ.
משוואת הלחץ הכפול ותקרית האפאצ'י
תקרית מסוק האפאצ'י מדגימה זאת היטב. בעוד שפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) הודיע כי סיבות נפילת המסוק נחקרות, טראמפ מיהר להכריז: "כוחות איראניים הפילו מסוק אפאצ'י אמריקני בסיור מעל מצר הורמוז", הגדיר זאת כאירוע מסוכן והבטיח תגובה.
אל-בוסתאני תהה: "האם איראן באמת הפילה את המסוק, או שטראמפ ניצל זאת למינוף?". זהו לב "הלחץ הכפול": לצד לחץ דיפלומטי חיובי, מופעל לחץ צבאי באיומים וסגר כלכלי שלדברי טראמפ אפקטיבי יותר ממלחמה. "לצד 37 פעם שנאמר שההסכם קרוב, ישנן כנראה 37 פעם של איומים בכוח", סיכם.
בלילה שעבר החליפו ארצות הברית ואיראן תקיפות צבאיות, כאשר כוחות אמריקניים תקפו מערכי הגנה אווירית איראניים באזור מצר הורמוז. איראן הגיבה בתקיפות נגד בסיסים אמריקניים באזור. למרות המתיחות, טראמפ הבהיר: "מאמין שעדיין תהיה עסקה".
כפל הלשון האיראני והוויתורים בגרעין
איראן מציגה קו הפוך לחלוטין. אל-בוסתאני מייחס זאת לצורך של המשטר להפגין חוסן פנימי: "זה מעיד שהמצב הפנימי באיראן אינו במיטבו. כשמשטר זקוק למצגי ניצחון כאלה, יש בעיות מתחת לפני השטח".
יועץ משרד החוץ האיראני, מוחמד מרנדי, הבהיר השבוע כי לא יהיה כל הסכם עם ממשל טראמפ עד שארצות הברית תיכנע במלואה לדרישות האיראניות: החזרת נכסים איראניים שהוקפאו, סיום המלחמה בעזה והתוקפנות נגד לבנון, הסרת המצור על איראן וויתור מוחלט על הסנקציות הכלכליות.
בלב המשא ומתן ניצב תיק הגרעין. אל-בוסתאני מצביע על הבחנה אמריקאית בין נוקשות בעקרונות לגמישות בביצוע. ארצות הברית התעקשה תחילה לקבל חזקה על האורניום המועשר ברמה גבוהה, אך כשאיראן הסכימה לוותר עליו, וושינגטון גילתה גמישות והסכימה לחלופות: העברתו לקזחסטן או השמדתו באיראן תחת פיקוח הדוק של סבא"א.
לגבי הדרישה ל"20 שנה ללא העשרה", הוא טוען שמדובר בגמישות דיפלומטית למסמוס הנושא. ההבדל המרכזי מהסכם אובמה הוא שממשל טראמפ לא הסכים לסעיפי פקיעה קבועים, והדברים טרם נחתמו.
קלפי המיקוח ומבט לעתיד
קלף המיקוח המרכזי של איראן הוא מצר הורמוז, והיא לא תוריד אותו ללא תמורה. ארצות הברית מצידה מנסה לנתק אותו מליבת הסכם הגרעין וליצור משוואה נפרדת של "הורמוז תמורת הסרת הסגר". יתר הקלפים של ארצות הברית - סנקציות ונכסים מוקפאים - לא יזוזו ללא גמישות איראנית בגרעין.
הממשל האמריקני צפוי לאפשר לבעלות בריתו במפרץ הפרסי להשתמש בנכסים איראניים מוקפאים לצורך עבודות שיקום ותיקון נזקים שייגרמו בעתיד כתוצאה מפעולות תוקפניות של איראן. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הנחה צוות מיוחד במשרדו לבצע הערכת עלויות מקיפה של הנזקים שכבר נגרמו לתשתיות במדינות המפרץ.
באשר לעתיד, המומחה נשאר ריאליסט ומזהיר מפני אופטימיות מופרזת, שכן האלטרנטיבה היא מלחמה. הוא מציין שטראמפ הצליח בניהול שוקי הנפט והזירה הפנימית, אך הגישור על הפערים ידרוש עוד "תן וקח" ממושך. לדעתו, הממשל האמריקני משוכנע שהמצור הכלכלי יעיל ויאלץ את איראן להתגמש כדי לשרוד.
אל-בוסתאני חותם באזהרה: העיכוב המתמשך והרטוריקה הלוחמנית מראים שהעסק לא בנתיב הנכון, והמלכוד עלול להתפוצץ במוקדם או במאוחר.
0 תגובות