רגע סמלי יוצא דופן נרשם הבוקר (רביעי) במהלך טקס רשמי לחתימת הסכם הקצאת הקרקע למבנה הקבע של שגרירות ארצות הברית בירושלים: שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, שלף שטר של דולר אחד בלבד והעניקו לשר החוץ גדעון סער. המחווה נועדה לשקף במדויק את תנאי החוזה שנחתם בין שתי המדינות.
בנאומו הדגיש האקבי את עומק הקשר בין המדינות והצהיר: "השותפות הזאת נצחית, בדיוק כפי שהעם היהודי הוא נצחי". בהמשך הסביר את הרקע למחווה: "אדוני השר, לפי ההסכם, חכירת הקרקע מוגדרת ל-99 שנים עם אופציית הארכה, והתשלום הנדרש מאיתנו הוא דולר אחד בלבד".
מיד לאחר מכן שלף השגריר את השטר והגישו לסער בחיוך: "אני מגיש לך את הדולר הבדוד, כדי שתדעו שאנו עומדים לחלוטין בהתחייבויות שלנו כלפיכם". המחווה המחישה באופן מוחשי את אופיו הסמלי של ההסכם – חכירה ארוכת טווח במחיר סמלי קבוע.
כיצד מדינות זרות חוכרות נכסים לשגרירויות בישראל?
נציגויות דיפלומטיות המקימות מבנים בישראל פועלות מול משרד החוץ ורשות מקרקעי ישראל. מאחר שהחוק בישראל אינו מאפשר העברת בעלות בטאבו לממשלות זרות, התהליך מתבצע באמצעות חכירה לדורות – לרוב ל-49 עד 99 שנים עם אופציית הארכה.
התהליך כולל מספר שלבים: משרד החוץ הישראלי מאשר את הצורך הדיפלומטי ומסייע באיתור המתחם, המדינה הזרה חוכרת שטח מרמ"י או רוכשת זכויות חכירה מגורמים פרטיים באישור ועדות ממשלתיות, ועם העברת הנכס השטח מקבל מעמד של חסינות דיפלומטית לפי אמנת וינה. הקמת המבנה נעשית בתיאום מול ועדות התכנון, תוך הקפדה על סידורי אבטחה מחמירים.
הדרך הארוכה אל מבנה הקבע: כארבעה עשורים של תכנון
ההסכם הנוכחי הוא שיאו של תהליך מדיני ותכנוני מורכב שנפרס על פני עשרות שנים. בסוף 1988, בעקבות לחצים של יצחק שמיר ומשה ארנס על הממשל האמריקני באמצעות הקונגרס, הוסכם על הקצאת 30 דונם בשטח מחנה אלנבי לשעבר בירושלים לבניית שגרירות. הבנייה התעכבה במשך שנים בשל הצורך באישור קונגרס.
בשנת 1995 עבר בקונגרס "חוק שגרירות ירושלים", המחייב את העברתה עד 1999. עם זאת, בלחץ הנשיא ביל קלינטון, הוכנס סעיף המאפשר לנשיא לדחות את ביצוע החוק בכל חצי שנה מטעמי "ביטחון לאומי" – כלי שבו השתמשו הממשלים במשך עשורים כדי להימנע מקביעת עובדות בשטח לפני הסכם קבע עם הפלסטינים.
מתחם ארנונה והמעבר בפועל
בתקופת ירושלים המחולקת החזיקה ארה"ב שתי קונסוליות בעיר. ב-2002 נסגרה השלוחה בדרך שכם, ובמקומה רכש הממשל את מתחם מלון "דיפלומט" לשעבר בשכונת ארנונה כדי לבנות בניין משרדים. השלמת המבנה התעכבה בשל התנגדויות שכנים, אך המעבר אליו הושלם בקיץ 2010.
מבנה המלון עצמו המשיך לשמש כמעון לעולים קשישים, עד שפונה בהדרגה לטובת השגרירות. במהלך קמפיין הבחירות ב-2016 הבטיח דונלד טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים. ב-6 בדצמבר 2017 נשא טראמפ את "נאום ירושלים" והכריז רשמית על ההכרה בעיר כבירה ועל העברת השגרירות.
ב-14 במאי 2018 נחנכה השגרירות רשמית במתחם בארנונה ברחוב דוד פלוסר. מסביב למתחם הוקמה חומת אבטחה בגובה 5.8 מטרים, שנבנתה בפטור מהיתר בנייה דרך צו של שר האוצר, למרות מאבק השכנים. בספטמבר 2020 מכרה השגרירות את מעון השגריר ההיסטורי בהרצליה פיתוח לשלדון אדלסון תמורת כ-300 מיליון שקל – עסקת הבית הפרטי היקרה בתולדות המדינה.
תוכניות מתחם הקבע באלנבי
במקביל לפעילות בארנונה, קודם "המסלול הירוק" למתחם הקבע במחנה אלנבי בצמוד לדרך חברון. בנובמבר 2022 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תוכנית הבנייה הסופית על פני שטח מורחב של כ-50 דונם.
התוכנית כוללת מבנה מרכזי למשרדי השגרירות, מבנה מגורים לסגל וחניון בן 9 קומות, לצד הרחבת מתחם ארנונה למגורי סגל נוספים. התוכנית התמודדה עם תביעות בעלות של משפחות פלסטיניות שנדחו עקב התיישנות והפקעה בריטית מקורית, ועם ביקורת מצד עמותת "תוכנית מגירה" על כריתת עצים והקמת חומה בגובה 3.5 מטרים.
כחלק מדרישות האבטחה, אף הוסכם להזיז את תחנת הרכבת הקלה המתוכננת בדרך חברון בכ-4 מטרים. חתימת ההסכם הנוכחי והתשלום הסמלי של דולר בודד מהווים את יריית הפתיחה הרשמית ליישום תוכנית ענק זו, שתשלים את המעבר ההיסטורי של השגרירות האמריקנית לבירת ישראל.
0 תגובות