רגע נדיר של תקווה התרחש השבוע בוונצואלה, כאשר מאבטח בן 43 חולץ בחיים לאחר שמונה ימים שהיה לכוד מתחת להריסות של מרכז קניות שקרס ברעידות האדמה הקטלניות. הרנאן אלברטו גיל פלורס נישא לחוף מבטחים על ידי צוות חילוץ בינלאומי, לאחר ששרד בתוך כיס אוויר זעיר שנוצר על ידי ביתן האבטחה שלו.
החילוץ המוצלח הפך את גיל פלורס לסמל של תקווה בעיצומו של אחד מאסונות הטבע הקטלניים ביותר שידעה המדינה הדרום-אמריקאית. על פי הנתונים הרשמיים האחרונים, מספר ההרוגים ברעידות האדמה עלה ל-2,295 בני אדם, בעוד מספר הפצועים המתועדים הגיע ל-11,267. למעלה מ-12,800 תושבים מוגדרים כעת כעקורים, לאחר שבתיהם נהרסו או ניזוקו באופן קשה.
בערב ה-24 ביוני, שתי רעידות אדמה חזקות בעוצמה של 7.2 ו-7.5 היכו בצפון-מערב ובמרכז ונצואלה בהפרש של 39 שניות בלבד זו מזו. הרעידות, מהחזקות ביותר שפקדו את המדינה מזה למעלה ממאה שנה, שיטחו שכונות במדינת החוף לה גואירה וגרמו להרס נרחב בקראקס. על פי נתוני הסקר הגיאולוגי האמריקאי, כ-58,870 מבנים נהרסו או ניזוקו באופן קשה.
מעבר לחילוץ: המשימה הרפואית הארוכה
עבור המתנדבים ההומניטריים הישראלים הפועלים באזור האסון, החילוץ הדרמטי של גיל פלורס הדגיש מציאות נוספת: גם בעוד שפעולות החיפוש וההצלה נמשכות, התהליך הארוך הרבה יותר של טיפול בניצולים רק החל. שבוע לאחר שנפרסו בוונצואלה, ארגון הסיוע הבינלאומי "נתן" מסר כי נכנס לשלב חדש במשימתו.
רופאים, אחיות ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מישראל עובדים לצד ספקי שירותי בריאות מקומיים בלה גואירה ובקראקס, ומטפלים בניצולים תוך סיוע לבתי החולים – המתוחים מעבר לקיבולת שלהם – להתמודד עם הזרם הבלתי פוסק של מטופלים. הארגון הודיע ביום חמישי כי צוות שני של אנשי מקצוע מתנדבים מתכונן להצטרף למשימה, והוא כולל שני רופאים, אחות ושני עובדים סוציאליים.
"מאחורי כל נתון סטטיסטי מרעידת האדמה הזו עומדת משפחה ללא גישה לטיפול רפואי", מסרה אליס מילר, מנכ"לית ארגון "נתן". "היקף האסון הזה גדול ממה שכל ארגון בודד יכול לפתור. מה שאנחנו יכולים לעשות זה להיות נוכחים היכן שהצורך הוא הגדול ביותר – בבתי חולים שניזוקו, במרפאות מאולתרות, בקהילות שהכי קשה להגיע אליהן".
טיפול בטראומה הפסיכולוגית
שילובם של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש לצד הצוותים הרפואיים הפך לסימן ההיכר של התגובה הישראלית לאסונות. בעוד שעצמות שבורות ופציעות מעיכה דורשות טיפול מיידי, הניצולים מתמודדים לרוב עם טראומה פסיכולוגית שעלולה להימשך זמן רב לאחר שהפצעים הפיזיים החלימו.
משפחות שאיבדו את יקיריהן, ילדים שנעקרו מבתיהם ואנשי כוחות ההצלה המותשים – כולם זקוקים לתמיכה בזמן שהקהילות מתחילות בשיקום. הגעתם של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים משקפת את הצרכים המשתנים בשטח, כאשר מאמצי החילוץ וההצלה הדחופים מפנים את מקומם בהדרגה לטיפול רפואי ופסיכולוגי מתמשך.
הקמת מתקן רפואי זמני
מעבר להענקת טיפול ישיר לחולים, ארגון "נתן" נערך גם למה שעשוי להפוך לאחת מתרומותיו המשמעותיות ביותר למאמצי ההתאוששות. שני רופאים בכירים נשלחים כעת כדי להעריך בתי חולים שספגו נזק מבני, בעודם נאבקים במספרי מטופלים עצומים.
בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי החולים המקומיים, הם יבחנו האם להקים מתקן הרחבה אמבולטורי לשעת חירום – מתקן רפואי זמני שנועד להקל על הלחץ במחלקות המיון העמוסות, על ידי טיפול בחולים עם פציעות פחות קריטיות מחוץ לכותלי בית החולים המרכזי. מתקנים מסוג זה מאפשרים לחדרי המיון למקד את המשאבים שלהם בחולים קריטיים ופצועים קשה, תוך הבטחה שאלו עם צרכים רפואיים דחופים פחות ימשיכו לקבל טיפול בזמן.
ד"ר שרון שאול, המנהל הרפואי של ארגון "נתן", יתלווה גם למשלחת הנדסה ישראלית רשמית הנוסעת לוונצואלה בתיאום עם הרשויות המקומיות. בעוד המהנדסים יעריכו את התשתיות שניזוקו, ישמש שאול כרופא המשלחת, נתון המשקף את הקשר ההדוק בין הנדסה לרפואה באזורי אסון, בהם בטיחותם של מתקני הבריאות משפיעה באופן ישיר על הטיפול בחולים.
שיתוף פעולה עם הקהילה המקומית
במקביל, ארגון "נתן" ממשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מנהיגי הקהילה היהודית בוונצואלה ועם ארגונים הומניטריים נוספים הפועלים במדינה. הקהילה היהודית המקומית ספגה מכה קשה באסון, כאשר לפחות שני חברי קהילה נהרגו ומאות תושבים יהודים מצאו את עצמם ללא קורת גג.
המטרה היא לסייע בהכוונת משאבים רפואיים לעבר הקהילות הנזקקות ביותר, תוך חיזוק היכולת המקומית להמשיך להעניק טיפול לאחר שהצוותים הישראליים יעזבו בסופו של דבר. גישה זו משקפת את תפיסת העולם ארוכת השנים של הארגון, לפיה משימות הומניטריות מוצלחות נמדדות לא רק במספר המטופלים שזכו לטיפול, אלא באיזו יעילות נתמכות מערכות הבריאות המקומיות במהלך ולאחר מצב החירום.
עבודה זו הפכה לחשובה אף יותר ככל שהתבהרו ממדי האסון. אלפי אנשים נותרו מאושפזים או עקורים, בעוד שמתקני רפואה שניזוקו ממשיכים לפעול תחת לחץ עצום. אף על פי שפעולות חילוץ דרמטיות, כמו זו של גיל פלורס, לוכדות את תשומת הלב הבינלאומית, ההשלכות הרפואיות של רעידות אדמה גדולות מתפתחות לרוב לאורך שבועות וחודשים, ולא ימים.
עבור מתנדבי "נתן", המשימה התפתחה מעבר לפריסת חירום בלבד. במקום זאת, היא הפכה למאמץ לסייע בייצוב מערכת בריאות המתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה – טיפול בחולים בבתי חולים ובמרפאות זמניות, במקביל לסיוע לאנשי המקצוע המקומיים בבניית היכולות הנדרשות לקראת תהליך ההחלמה הארוך שלפניהם.
0 תגובות