פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד חושף עימות חריף ויוצא דופן בין פרופסור הנאשם בתכנון פיגוע טרור המוני, לבין סנגוריו, התביעה והשופטת. מהדרישה לאסור את פרסום הפרשה מחשש לפגיעה ביחסי החוץ, דרך הציטוטים הישירים של הנאשם בתוך האולם, ועד להכרעה על פומביות הדיון.
כתב האישום החמור שהוגש היום (שני) לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, חושף כי מרצה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן, תושב פתח תקווה כבן 60, מואשם בהכנה לביצוע מעשה טרור, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט. שמו של המרצה נאסר בשלב זה לפרסום לבקשת סנגוריו.
על פי כתב האישום, הנאשם פעל מתוך מניע לאומני-אידאולוגי קיצוני במטרה להוציא לפועל מתווה שיוביל לגירושם ההמוני של האוכלוסייה הערבית אל מעבר לגבולות המדינה. החקירה, שנוהלה בידי ימ"ר מרכז במשטרת ישראל, העלתה כי שורשי התוכנית החלו להתגבש עוד בעקבות אירועי "שומר חומות", וקיבלו משנה תוקף עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
החל מפברואר 2023 ועד שנעצר לפני כשבועיים, גיבש הנאשם מתווה מפורט וסדור בשם תוכנית עי"ט ("עם יעשה טרנספר"), שנועדה ליצור בהלה המונית ולהוביל לבריחת האוכלוסייה הערבית לירדן, ללבנון ולרצועת עזה. על פי המתווה שפורט בכתבי האישום, התוכנית נשענה על גיוסם של 72 מפגעים יהודים חמושים, לפחות מחציתם בעלי רישיון לנשק חם, אשר יחולקו ל-12 חוליות מבצעיות.
"אני לחלוטין כשיר – עורך הדין שלי רוצה ליצור מושג שאיני אשם"
אחת הדרמות המרכזיות בדיון התחוללה כאשר הנאשם ביקש לדבר בעצמו, והתנער ממאמצי סנגוריו להציגו כבעל בעיה נפשית או כמי שאינו כשיר. הנאשם פנה לשופטת אליאנה דניאלי וביקש להשתחרר למעצר בית: "לדעתי אין בי כרגע מסוכנות לאף אחד. אפשר לשחרר אותי למעצר בית. החיים שלי נהפכו לגמרי. יש לי כל כך הרבה דברים לעשות ועניינים כלכליים לטפל בהם. אני לא רואה למה אני מסוכן ואם רוצים לפרסם את זה עם שמי או בלי... חלק אומרים לי שהם יודעים במה אני מואשם. אני לבד שם".
הוא הוסיף וסיפר על עבודתו האקדמית: "אני פרופסור בבר אילן ועובד עד מעצרי. יש לי מבחנים לבדוק בבית. אם אני נשאר אז לחסוך את המעבר הזה דרך אילסון... לא עשיתי כלום בבר אילן בעצמי, קראתי את החיים שלי שלוש שנים. עשיתי את זה לפני השביעי באוקטובר. אני לא חושב שאני צריך להיענש. החיים שלי היו בקרב במובנים מסוימים גם לפני כן".
בהמשך, כשהתייחס לאפשרות של בדיקה פסיכיאטרית, הטיח הנאשם בסנגורו: "לעניין חוות דעת פסיכיאטרית, עורך הדין שלי רוצה ליצור לי מושג שאיני אשם קשה וזה יקל בעונש. אני לחלוטין כשיר ואני עומד מאחורי מעשיי. אני מבקש שלא להיות במעצר עם מוסלמים".
באי כוחו של הנאשם, עו"ד אלון פורת ועו"ד הדר שריר, ביקשו להטיל איסור פרסום גורף על כתב האישום, על שם הנאשם ועל פרטי הדיון, ולנהל את ההליך בדלתיים סגורות. עורכי הדין נימקו את הבקשה בחשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה ובביטחונם של בני משפחת הנאשם: "לעניין איסור הפרסום – מדובר בשלב ראשוני, יש אינדיקציות מסוימות שהובאו בפני בית המשפט שמבססות עילה לאיסור פרסום ולסגירת דלתיים ויש גם עניינים של פגיעה ביחסי החוץ של המדינה. אופי כתב האישום יכול לעשות עוול לא חיובי על מדינת ישראל".
הסנגורים הוסיפו וציינו את החשש מאנטישמיות מעבר לים: "יש פה את הרצון של המשיב ואנחנו מכבדים את הרצון שלו. יש לו בני משפחה באוסטרליה שיש שם המון אנטישמיות ויש חשש לפגיעה בהם. המשיב לא מעוניין בבדיקה פסיכיאטרית... המצב מאוד עמום כי גם אנחנו כרגע בעמימות סביב הנושא הזה".
לגבי העיתוי הפתאומי של ביטול צו איסור הפרסום, הוסיף הסנגור: "היות וסברנו עד ה-16 לחודש יש איסור פרסום, פתאום נאמר לנו בפתח הדיון ממש הבוקר שקיבלו את הצו, אנחנו צריכים לקבל סעד זמני על מנת להתארגן... לא יהיה נורא אם נחכה שבועיים שלושה".
נציג המדינה, עו"ד אלירן אשכנזי, הדף בתוקף את דרישת ההגנה לסודיות והסביר כי צו איסור הפרסום נועד אך ורק לצורכי החקירה שסתיימה: "איסור הפרסום התבקש על ידי משטרת ישראל רק בגלל רגישות החקירה, וכיום עם הגשת כתב האישום אין כל הצדקה לאיסור פרסום ולטעמנו ההפך הוא הנכון — הפרסום במקרה הזה נחוץ ומתבקש. ממילא עם הגשת כתב האישום צו איסור הפרסום נקטע".
נציג התביעה הפנה לפסיקת בית המשפט העליון והדגיש: "בית המשפט העליון קבע שהאינטרס הציבורי בפרסום שמו של נאשם עולה על זה של פרסום שמו של חשוד וזה ברור לכולם. אין הגנה מיוחדת לנאשמים בעבירות נגד ביטחון המדינה".
השופטת אליאנה דניאלי דחתה את מרבית טענות ההגנה וקבעה כי עיקרון פומביות הדיון גובר על החששות שהועלו. בהחלטה המנומקת כתבה השופטת דניאלי: "יאמר כבר עתה כי עיקרון העל בשיטת המשפט הוא פומביות הדיון ולעתים חריגות בלבד נאסר פרסום כתב אישום... במקרה שבפניי לא מצאתי ממש בטענה המצדיקה את איסור הפרסום או סגירת הדלתיים לשם שמירה על ביטחון המדינה או פגיעה ביחסי החוץ".
בתשובה לטענות בדבר הנזק התדמיתי למדינה הסבירה השופטת: "איני מתעלמת מהנזק הנגרם למדינה כאשר נחשף בעולם מעשה כזה או אחר המיוחס לאזרח המדינה, ועם זאת הדרך להגנה על המדינה ועל האינטרסים שלה אינה בהסתרת מעשים כגון אלו המיוחסים למשיב".
לגבי מועמדתו של הנאשם לבדיקה נפשית ציינה השופטת: "אף אחד מהצדדים אינו מבקש להפנות את המשיב לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית אשר תיבחן את כשירותו הדיונית והמהותית. זאת ועוד, עסקינן במי ששימש עד מעצרו ומזה שנים כמרצה ופרופסור באוניברסיטה... לא נמצא כי קיימים צידוקים כדי משקל לשם חריגה מעיקרון העל שעניינו כאמור זכות הציבור לדעת ופומביות הדיון".
השופטת התירה את פרסום כתב האישום, אך נעתרה לבקשת הסנגורים לעכב ארעית בלבד את פרסום שמו של הנאשם עד ליום 7.10.2026 בשעה 12:00 כדי לאפשר הגשת ערר.
0 תגובות