תגובה מפורטת הגישה היום (יום ג') אגודת ישראל נגד פסיקתו של השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, האוסרת על המפלגות לתעד את זהות המצביעים שהגיעו כבר לקלפיות. התגובה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אבריימי יוסטמן, כוללת פרטים היסטוריים על ראשית השיטה ומציעה שלוש אפשרויות חלופיות.
בראש התגובה מובא פרט מעניין: אגודת ישראל היא שהחלה להשתמש בשיטת מעקב הבוחרים לפני למעלה מארבעה עשורים. באותה תקופה, כפי שמפרט עו"ד אברהם יוסטמן, נעשה שימוש ב"דפי אלף" – דפי נייר עם אלף משבצות ממוספרות. נציג המפלגה ליד הקלפי היה מוחק את המספר הסידורי של כל מצביע, ורצים היו אוספים את הדפים ומעבירים אותם למטה האזורי לעדכון.
מניעת ביטול תורה – הטעם המרכזי
אגודת ישראל מבהירה את הטעם המרכזי למנגנון זה: בני הישיבות. "רבים ממצביעיה הינם יושבי אוהלים לומדי תורה, שעבורם הצורך שלא לבטל תורה הוא ערך עליון", נכתב במסמך. המפלגה מסבירה כי היכולת לדעת מי כבר הצביע מאפשרת לה לכוון את קהל המצביעים לקלפיות בשעות שאין בהן עומס, ובכך למנוע תורים ארוכים ולחסוך זמן יקר של לימוד תורה.
עם התקדמות הטכנולוגיה, המעקב עבר למכשירי טלפון כשרים, כאשר המספר הסידורי מוקלד במערכת ממוחשבת. השיטה השתכללה, אך העיקרון נותר זהה – לאפשר לבני הישיבות להצביע ביעילות מרבית תוך ביטול תורה מינימלי.
עו"ד יוסטמן חולק על קביעת השופט סולברג שכלי המעקב הוא "כלי קטן, אחד מני רבים ולא החשוב בהם". לדבריו, קביעה זו שגויה מיסודה. יום הבחירות הוא רגע השיא שאליו מתנקזים משאבים רבים, ופעולת ההצבעה הנמשכת דקות ספורות היא קריטית להצלחת המפלגה.
כדי להוכיח שהכלי אינו זניח, מזכיר יוסטמן את חשיפת הליכוד על השקעה של כשני מיליון שקלים באפליקציית 'אלקטור'. "כבר אמרו חז"ל 'הדמים מודיעין'", נכתב בתגובה, "על כלי זניח ושולי לא משקיעים סכום כה גבוה". עבור מפלגה כמו אגודת ישראל, שמצביעיה מאוגדים בקהילות, כלי זה הוא המרכזי ביותר בניהול יום הבחירות.
פרטיות מול חשאיות – הבחנה מהותית
חלק נכבד מהתגובה מוקדש להבחנה בין המושגים "פרטיות" ו"חשאיות", שלטענת המפלגה מתבלבלים.
בעוד שהמחוקק עצמו מתיר פגיעה מסוימת בפרטיות הבוחרים בתקופת בחירות – כגון העברת פנקס הבוחרים למפלגות והתרת שליחת מסרונים פוליטיים – מושג החשאיות נוגע רק לשאלה למי הצביע הבוחר, ולא האם הצביע.
להמחשת הדברים, הציג עו"ד יוסטמן דוגמה מחיי היום-יום: "לאדם שעומד בתור בבנק מאחורי שכנו שגר בקומה מעליו, הנה אנחנו יודעים שהוא היה בבנק ספציפי. האם החשאיות נשמרת? בוודאי, כל עוד אין העומד בתור מאחוריו יודע מה נעשה בחשבונו, האם ביצע משיכה או הפקדה". כך גם בבחירות – עצם ההגעה לקלפי אינה סוד ואינה חוסה תחת חיסיון.
שלוש החלופות של אגודת ישראל
לקראת סיום המסמך, מציעה אגודת ישראל ליו"ר ועדת הבחירות שלוש חלופות שיתנו מענה לחשש מזליגת מידע טכנולוגי:
ביצוע מרכזי על ידי ועדת הבחירות: מזכירי הקלפיות יתעדו את המצביעים ביישומון מאובטח של הוועדה, והמידע יופץ באופן שוויוני לכלל המפלגות מדי מספר שעות.
חזרה ל'דפי האלף' הפיזיים: ביטול המערכות הדיגיטליות וחזרה לרישום ידני ומסורתי שייאסף על ידי רצים פיזיים אל מטות המפלגות. פעולה זו תמנע כל חשש לזליגת מידע ברשת. אגודת ישראל אף צירפה לתגובה עותק של "דף אלף" כזה.
ספח דיווח וולונטרי: במסגרת ההודעה לבוחר, יצורף ספח זיהוי. בוחר שיחפוץ בכך, יוכל למסור את הספח לנציגי המפלגות מחוץ לקלפי, וכך לאשר מרצונו החופשי לדווח כי סיים להצביע.
ההחלטה של השופט סולברג צפויה להשפיע במיוחד על מטות השטח של המפלגות החרדיות, שנהגו להסתייע בדיווחים בזמן אמת כדי לאתר מצביעים שטרם הגיעו לקלפיות ולעודד אותם לממש את זכות ההצבעה. התגובה של אגודת ישראל מצטרפת לתגובת גורם בכיר במערכת הפוליטית שכינה את ההחלטה "פגיעה אנושה בדמוקרטיה".
0 תגובות