בזמן שישראל וחמאס מנהלות הפסקת אש שברירית בפיקוח אמריקאי הדוק, טורקיה היא זו שמגדירה מחדש את המציאות ברצועת עזה. אנקרה, אשר הצטרפה למצרים ולקטאר כגורם חתום על תוכנית סיום המלחמה, הגבירה את נוכחותה ההומניטרית ומאותתת כי בכוונתה לקבל תפקיד משמעותי להפסקת האש החדשה.
כחלק ממהלך זה, הודיעו מקורות דיפלומטיים ביום חמישי האחרון על מינויו של שגריר-פלסטין מהמט גולאולו לתפקיד מתאם הסיוע ההומניטרי לפלסטין. גולאולו, שנוכחותו והיקף סמכויותיו מקנים לו מעמד של "מתאם על" מונה כדי לפקח ולייעל את כלל הפעולות הטורקיות בעזה. המינוי של גולאולו נועד להבטיח אספקה יעילה של סיוע, כשטורקיה מאיצה את מאמציה לגייס את כל משאביה כדי להקים מקלטים זמניים לעקורים ולתרום לשיקומה של המובלעת ההרוסה.
רקעו של גולאולו מעיד על ניסיונו הרב בניהול משברים. הוא שגריר לשעבר ולפני כן כיהן כראש הרשות הטורקית לניהול אסונות (AFAD). ביום רביעי האחרון כבר הגיע גולאולו יחד עם צוותו לעזה כדי להתחיל במשימתם. אנקרה, שרואה בעצמה ממשיכת "מסורת רבת שנים" של מתן סיוע הומניטרי רואה בגולאולו דמות מפתח שתבטיח את מימוש המחויבות הזו. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, המבקר את קשת את ישראל ומאיים עליה מפורשות, פועל להדק את התמיכה הטורקית באזור.
מעמד השגריר מעניק לגילואולו יתרון משמעותי: הוא מוסמך לפעול כגורם רשמי מול ישראל, לנהל מגעים ישירים על שיקום, סיוע ותשתיות, ולדלג מעל שליחים ודרגים בינוניים. בדרך זו בונה טורקיה נוכחות דיפלומטית קבועה בלב עזה, המשפיעה בפועל על החלטות ישראליות הקשורות לנעשה שם.
במקביל, הדרג הדיפלומטי פותח בפניו דלתות במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם והשגרירות האמריקנית, ומאפשר להציג את פעילות הרשות הטורקית AFAD לא כעמותה הומניטרית אלא כזרוע מדינית רשמית של אנקרה.
AFAD עצמה ממלאת תפקיד כפול, כלפי חוץ היא מוצגת כגוף הומניטרי, אך בפועל משמשת כערוץ דרכו חמאס מנהל מגעים מול ישראל בנושא החטופים והחללים. חמאס דורש שציוד כבד ומשוכלל שברשות AFAD יוכנס לעזה בטענה כי הוא חיוני למציאת גופות אך מאחורי הנימוק ההומניטרי מסתתר צורך טקטי ברור: שימוש בציוד לשיקום תשתיות הארגון הקבורות מתחת להריסות. ישראל, לפחות בשלב זה, איננה נעתרת לדרישה.
מודל זה איננו חדש, כבר בתקופת ממשל טראמפ ביקשה ארה"ב מטורקיה לנצל את קשריה עם חמאס כדי לקדם את נושא החטופים, וטורקיה מיהרה להדגיש כי רק בזכות ערוצי התקשורת הייחודיים שלה הצליחה להגיע לקבוצות שאיש מלבדן לא הצליח ליצור עמן קשר.
כעת, עם המינוי הרשמי, גילואולו הופך למוקד כוח של ממש - צומת השפעה טורקית בלב עזה, המסתתרת מאחורי מסך של סיוע הומניטרי. בסופו של דבר, צריך לשאול שאלה המתבקשת: כיצד אפשרה ישראל לנוכחות הזו להתבסס דווקא בעיצומה של המלחמה?
קרדיט: Anadolu Agency (AA), מקור ראשון
0 תגובות