תגלית מפתיעה צצה במהלך עבודת פינוי שגרתית בעיר סקנת'ורפ שבאנגליה: חטיף שוקולד מארס ישן, שעל גבי אריזתו מצוין תאריך מראשית שנות ה-90, התגלה בין חפצים ישנים שהצטברו בבית במשך עשרות שנים.
ויקטוריה גורדון, שעיסוקה בניקוי ופינוי בתים, היא שגילתה את החטיף. לדבריה, כבר במבט ראשון הבחינה שמדובר בפריט יוצא דופן. האריזה נראתה עתיקה, אך מה שבלט במיוחד היה הגודל הבולט של החטיף.
בדיקת האריזה העתיקה העלתה כי משקלו המקורי של החטיף עמד על 62.5 גרם. כאשר הושווה לחטיף מארס עכשווי, שמשקלו כ-40 גרם בלבד, ההפרש היה ניכר לעין.
תמונות המציגות את שני החטיפים זה מול זה התפשטו במהירות ברשתות החברתיות ועוררו תגובות נרחבות. גולשים רבים ציינו כי מדובר בדוגמה בולטת לתופעה המכונה "שְרינקפלציה" - מצב שבו יצרנים מקטינים בהדרגה את כמות התוכן באריזה, לעיתים מבלי להפחית את המחיר באופן מקביל.
במקרה זה, החטיף משנת 1991 כבד ביותר מחמישים אחוזים מהגרסה המודרנית שהוצגה לצדו. יחד עם זאת, יש לציין כי השוואה זו אינה בהכרח מעידה על תהליך רציף של הקטנה, שכן חברות מזון משנות לאורך השנים את גדלי המוצרים, סוגי האריזות ומגוון הגרסאות המוצעות.
בחברת Mars הבהירו כי גדלי החטיפים עברו שינויים מספר פעמים במהלך השנים, וכי החלטות מסוג זה מושפעות ממגוון גורמים, ביניהם העדפות הצרכנים, עלויות חומרי הגלם ותנאי השוק הכלליים.
גורדון סיפרה כי בתחילה לא ייחסה חשיבות מיוחדת לחטיף ושקלה לזרוק אותו. רק לאחר שהבחינה בתאריך ובמשקל הבלתי רגיל, החליטה לצלם אותו ולהשוות אותו לגרסה המודרנית.
0 תגובות