ברוך דיין האמת: בבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק נפטרה לבית עולמה הרבנית הצדקנית מרת שרה רחל ישראלזון ע"ה, בתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל ואלמנת הגאון רבי יוסף ישראל ישראלזון זצ"ל. המנוחה הייתה בת 93 בפטירתה.
רק ביום רביעי האחרון עוד זכתה המנוחה ע"ה להשתתף במעמד המרגש של שמחת האירוסין לנכדה האחרון, כשהיא עוטה שמחה והודיה על דורות ישרים ומבורכים שהותירה אחריה. אך כבר למחרת היום חשה ברע, התמוטטה במעונה ומאז החמיר מצבה הרפואי במהירות.
במהלך הימים האחרונים התאספו צאצאיה הרבים ומתפללים רבים סביב מיטתה לאמירת פרקי תהילים. הלילה, שבין יום שלישי לרביעי, השיבה את נשמתה הטהורה והזכה ליוצרה.
גידולה בבית אביה – פוסק הדור
הרבנית ע"ה נולדה בירושלים דדהבא בג' בטבת תרצ"ג לאביה, מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ולאמה, מרת שיינא חיה ע"ה, בתו של הצדיק ואבי האסירים המפורסם רבי אריה לוין זצ"ל.
היא גדלה על ברכי אביה ואמה וראתה מסירות נפש מוחלטת לתורה מתוך הדחק, פרישות עצומה והסתפקות מועטת ביותר. כל שאיפותיה מנעוריה עוצבו לאורו של הבית הגדול ברחוב חנן, בית שכל כולו היה שקוע באהבת תורה ויראת שמים טהורה.
השידוך והשגחה פרטית בשמות
בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה, הגאון רבי יוסף ישראל ישראלזון זצ"ל, שכיהן לימים כראש כולל 'בר שאול' ברחובות וחיבר את סדרת הספרים הנודעת 'קיצורי הלכות'.
בעלה הגדול נולד בעיירה סלץ הסמוכה לבריסק בשנת תר"צ, לאביו הג"ר דב דובער שכיהן כרב העיירה זצ"ל. בביתם נהגו לספר ברטט על מעשה ההשגחה המופלא שהתרחש בעת הולדתו, אשר סלל שנים לאחר מכן את הדרך לשידוך המרומם.
ביו"ט שני של שבועות הוכנס הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, בהשתתפות גדולי עולם – מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל והאדמו"ר מסלונים זצ"ל שהגיעו למקום בלוויית תלמידיהם. כוונתו המקורית של אבי הבן הייתה לקרוא לו בשם "יוסף" בלבד. אולם מאחר שיום זה הינו יום היארצייט של אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, אמר הרבי מסלונים שכדאי להוסיף ולקרוא לילד גם בשם "ישראל", וכך אכן עשו.
לימים, כאשר הוצעה הצעת השידוכין בין העילוי הצעיר לבין בתו של פוסק הדור, נתגלתה למפרע ההשגחה הפרטית העצומה שבאותה הוספת שם בברית: אלמלא נקרא החתן גם בשם "ישראל", היה שמו זהה לחלוטין לשמו של חמיו המיועד – מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל – דבר שהיה מעמיד קושי בצוואת רבי יהודה החסיד. אך בזכות הוספת השם "ישראל" נפתחה הדרך להוצאת השידוך אל הפועל.
כשהגיע החתן לגיל שידוכים, גילה ראש ישיבת פונוביז' מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל מעורבות רבה בעניין. שלוש הצעות שונות עמדו על הפרק, והחתן עלה למעונו של רבי דוד לבקש את חוות דעתו למי לגשת תחילה. כששמע רבי דוד שאחת מן ההצעות היא בתו של הרב אלישיב, פסק מיד בנחרצות: "איני מכיר את האחרים, אך מקובלני מפי מרן החזון איש שבן תורה צריך לחפש בית כמו של הרב אלישיב, אם כן עליך לגשת קודם כל להצעה זו".
ימי האירוסין והקמת הבית בדחקות
השידוך נסגר בשעה טובה, ומעמד האירוסין נחוג בביתו של אבי הכלה מרן הגרי"ש בירושלים, בהשתתפותם המרגשת של רבותיו ראשי הישיבה, מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ומרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל.
בין ימי האירוסין לחתונה התוודעה הרבנית לגדלותו הלמדנית העצומה של חתנה, כאשר התנהלה חלופת מכתבים תורנית עשירה בין אביה הגרי"ש לבין החתן, שכללה משא ומתן ארוך, עמוק ולמדני במסכת בבא בתרא.
החתונה נערכה מתוך עוני ודחקות גדולה. הנדוניה שהביאה עמה הכלה מבית אביה כללה זוג מיטות מתכת, מזרנים ואת הוצאות החתונה עצמה בלבד; נתינת דירה לא הייתה אפשרית כלל עבור אביה שחי מתוך דחקות עצומה ועוני מרוד. למרות זאת הגיעו בני הזוג בסייעתא דשמיא לדירה משלהם: דודתו של החתן, הרבנית פלמן ע"ה שבביתה התגורר, כתבה למשפחתה בארגנטינה על השידוך הנשגב שהתרקם, והם שלחו לשאר בשרם סכום של ארבעת אלפים לירות. סכום זה נשמר בנאמנות על ידי רבי דוד פוברסקי עד אשר נזקקו לו לרכישת הדירה.
תשעה חודשים לאחר נישואיהם הושלמה הבנייה ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. הרבנית עברה עם בעלה להתגורר בדירתם הקבועה, שבה דרה בצניעות מופלאה כל ימי חייה.
מסירות אין-קץ לאביה הגדול
הרבנית זכתה לראות מקרוב בקשר העמוק ומלא החיבה שנוצר בין אביה מרן הגרי"ש לבין חתנו רבי יוסף; אביה העריכו ביותר, וכאשר היו מגיעים לשבתות בירושלים, היה בעלה מרצה בפני חמיו עשרות שאלות בהלכה, ומרן זצ"ל היה משיבו ומפלפל עמו בעומקה של הלכה שעות רבות. קשר מיוחד זה נבע גם מקווי הדמיון המובהקים ביניהם, שכן שניהם היו מאותו זן של עובדי ה' צנועים שאינם מחפשים שום תהילה וכבוד.
לצד היותה עקרת בית למופת בבני ברק, המשיכה הרבנית ע"ה לשרת במסירות נפלאה את בית אביה פוסק הדור. היא נהגה להגיע מבני ברק לבית אביה מרן הגרי"ש זצ"ל פעמיים בכל שבוע בקביעות, כדי לדאוג ולטפל בכל ענייני הבית וצרכיו במסירות עצומה.
בחייה ידעה צער רב וישבה שבעה על אחיותיה: הרבנית מרת בת שבע אסתר קנייבסקי ע"ה, הרבנית מרת לאה אויערבאך ע"ה, הרבנית מרת דינה עטיל ברלין ע"ה והרבנית מרת שושנה זילברשטיין ע"ה; וכן על אחיה: הגאון רבי שלמה זצ"ל והגאון רבי אברהם זצ"ל. כמו כן שיכלה בחייה את נכדתה מרת מרים אפשטיין ע"ה.
דורות ישרים ומבורכים
הרבנית ע"ה זכתה להעמיד דור מבורך של תלמידי חכמים ומרביצי תורה:
- בנה, הגאון רבי דב ישראלזון – מחשובי התלמידי חכמים
- בנה, הגאון רבי אברהם צבי ישראלזון – רב קהילת חניכי רבינו חיים עוזר
- בנה, הגאון רבי שלמה ישראלזון – מפקח חינוכי בת"ת 'אביעזרי-הליכות שמואל'
- בנה, הגאון רבי ליפא ישראלזון – המוציא לאור של ספרי מרן הגרי"ש זצוק"ל ועוד
- חתנה, הגאון רבי דוד סופר – רב קהילת 'אלפי מנשה' בבני ברק
עשרות נכדים, נינים ובני נינים ההולכים כולם בדרך התורה.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
0 תגובות